ביקורת ספרותית על מבחני הכווייה - הרץ במבוך - ספר שני - הרץ במבוך #2 מאת ג'יימס דשנר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 14 בדצמבר, 2015
ע"י יובל


*מכיל כמה ספוילרים*
אוקי. אז קראתי את הרץ במבוך קצת אחרי שהוא יצא. במקרה.
זה היה אחד הפרים הראשונים שעברתי דרכם מספרות לילדים שעדיין יש כאלה שמצפים ממני לקרוא, לספרות לנוער שאני כל כך אוהבת.
לא יכולתי להניח לרגע את הספר. הוא היה מותח ומלא באקשן, 'וואו' זו לא מילה לתאר את מה שחשבתי עליו. אחרי שסיימתי לקרוא אותו סיפרתי עליו לחברים שלי, אלה מביניהם שאוהבים לקרוא, ומהר מאוד לא היה ילד שהכרתי ולא שמע או קרא את הספר. אני כמעט בטוחה שכולם אהבו אותו.
את הספר השני קניתי כמה ימיפ אחרי שהוא יצא, ולמרות הציפייה שלי ידעתי שאני אתאכזב כי הספר הראשון בדרך כלל הכי טוב. אבל מה שקרה היה שגם הספר השני היה מדהים. הדמויות החדשות מבריקות, למרות שלא את כולן אהבתי, הן עלו על הציפיות שלי. אהבתי את הספר הראשון יותר, כן, אבל זה עדיין היה טוב הרבה יותר מספרים אחרים שקראתי. למרות התרגום הגרוע אני אוהבת את הספר כל כך.
האמת, שקצת מוזר לי שדווקא את הדמות המרכזית אני לא ממש אוהבת, לא שנאתי אותה או משהו כזה. תומס היה.. סביר. מי שבאמת אהבתי היה ניוט. ואת מינהו שאחרי הספר הראשון התברר לי שלא קראתי את השם שלו כמו שצריך, אבל זה לא אומר שאני אוותר! טוב, אולי קצת הגזמתי.
קצת הזדהתי עם צ'אק מסיבה לא ברורה, הוא היה הכי קטן. לא ממש היו לו חברים כי איזה ילד שפוי בן 16 ירצה לבלות עם ילד בן 12? לא הרבה. הוא היה כל כך חמוד שאני עדיין בוכה כשאני קוראת איך הוא מת. למרות שאני די נוטרת טינה לגאלי שהרג את צ'אק (לגמרי לא בכוונה) גם אותו אני די מחבבת. לא כמו את ניוט או מינהו אבל כן. ויש גם את אריס שחיבבתי מההתחלה, עד לבגידה של תרזה שגרמה לי לחבב אותו קצת פחות. ורק לשם הפרוטוקול, ידעתי שתרזה תבגוד בו וחפרתי לאנשים על זה במשך שבועות.
האמת שגם את תרזה לא ממש אהבתי, גם אם שלחתי הודעות לכל מי שאני מכירה כשהיא ותומס התנשקו כי הם הזוג המושלם.
אני די בטוחה שהבהרתי את העמדה שלי לגבי הדמיות.

עלילה-העלילה כל כך מקורית שקצת קשה להבין מאיפה ג'יימס דשנר מביא את זה לעזאזל. גם כשנדמה שלא קורה כלום אתה מגלה שדברים חשובים קרו כשלא שמת לב ולא פעם אחת יצא לי לעצור לרגע ולחשוב על איך פספסתי את זה. האמת שדי כעסתי על ג'יימס (אני יכולה לקרוא לו ככה נכון?) כשתרזה בגדה בתומס. היה ברור שלא יהרגו את תומס אם תרזה לא תעשה את זה. המקסימום שיקרה הוא שיהרגו אותה או שייקחו את תומס. שתי האפשרויות לא ממש נוראות. די מרושע מצידי.

אני יכולה להמשיך לדבר על הספר שעות אבל אני אגמור כאן ואגיד שהוא מדהים!
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ