ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 12 בספטמבר, 2008
ע"י תומסה
ע"י תומסה
סופרת ישראלית שחיה באמריקה, (פסיכולוגית קלינית) - קודם כל טוב לראות את עושר השפה וזה שהריחוק מהארץ ומהעברית לא ייבש אותה - להפך.
וזה שהיא פסיכולוגית קלינית - מאפשר את העומק וההבנה של חלומות, פירושם ואיך הם משתלבים עם הגיבורים שלה.
סיפור על ישראלים שעשו זאת בעמק הסיליקון.
מענין שדוקא הכסף או העושר הם לא גיבורים ראשיים, אלא דוקא הסולידאריות הישראלית, אחד לשני - בגולה. מעין קיבוץ על הפאן החיובי, של ערבות הדדית.
מעורר געגעועים למה שהיה פה פעם, להחיאת המונטין שלנו בעיני עצמינו..
ויש את הרובד האומנותי, אישה שחווה כמו הכנה לפליטת היצירה האומנותית, ברגע שהיא נמצאת ברגע האמת מול קהל כעין בלאקאוט
"שיטפון של משפטים סתומים חדרו למרכז התודעה שלה ומחקו בעוצמה אדירה את המציאות" (128).
מתברר שכל אלה הכנות לא לחידוש סיפור אהבה ילדותי אלא להתפרצות היצירה. אותה הלחנה שלא העזה מאז ילדותה, הן כאדם והן כאישה, שלא האמינה בעצמה מספיק, פתאום מלחינה, זוכה בפרס ראשון בתחרות, ומתחילה להופיע לצידו של מנצח מהשורה הראשונה.
הספר מטפל בכל ההכנה הנפשית לשבר ולפרץ האומנותי - שהתתממש באומנות במקום באהבה הגשמית.
מעורר השראה!
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
