ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 15 באוגוסט, 2015
ע"י ראיה
ע"י ראיה
בריג'ט ג'ונס חוזרת אלינו שיכורה ומעושנת מתמיד. זה כבר 4 שבועות שבריג'ט יוצאת עם מארק דארסי, משאת חייה ונראה כי הדברים לא יכולים להיות טובים יותר. או שמא לא כך הדבר?
בריג'ט ממשיכה עם האובססיות שלה כלפי כל דבר בחיים – היא ממשיכה לספור קלוריות, יחידות אלכוהול שצרכה, כמות סיגריות שעישנה ואת המשקל שלה על בסיס יומי וכעת נוספה לזה גם האובססיה שלה בדמות מארק דארסי. היא לא מפסיקה לקרוא ספרי עזרה עצמית שאמורים לעזור לה לשפר את חייה, לשמור על הגבר שלה ולגרום לה להיות הכי מוצלחת בעולם. כל אלו לא עוזרים לה כשמתחיל להתפתח משהו צדדי בין אהוב ליבה לחברה-אויבת שלה – רבקה.
במהרה בריג'ט מאבדת לטובת רבקה את מארק ויוצאת למסע בזלזול עצמי מתמשך וטונות של ניסיונות לשכוח אותו ולהמשיך הלאה בחייה – משימות לא פשוטות כשאת בריג'ט ג'ונס.
היא גם לא מפסיקה להסתבך – עם השיפוצניק, עם המנהל שלה בעבודה ואף עם סוחר סמים בתאילנד שגורם למאסר שלה בכלא בבנגקוק! אירוע אחר אירוע וג'ונס לא נחה.
וכספר הראשון, גם זה ספר שאני אשכח במהרה כנראה... וגם כאן המוטיב החוזר של בעיות משקל ובטחון עצמי הפריעו לי נורא! כל הספר הזה הוא בעצם שיעור כיצד אישה לא צריכה להתנהג. פשוט כך. מדובר כאן על ספר חביב ולא כספר משנה חיים או כספר שיגרום לצחוק מטורף (כפי שהגדירו אותו מספר מבקרים...). סך הכל ספר חמוד וקליל להעביר איתו טיסה או נסיעה ארוכה ברכבת.
אגב, בגב הספר כתוב "שנות ההוללות חלפו. בריג'ט אמנם התחתנה – הישג מרשים לכל הדעות..." בריג'ט לא התחתנה בשום שלב בספר. הטעות הזו לא מובנת לי. לתשומת לב ההוצאה.
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים)
ואני תוהה מי יותר פאסה: בריג'ט ג'ונס או רנה זלוויגר...
האמת? אני מקווה שזלוויגר. אני לא חושבת שאי פעם תהיה שחקנית מעצבנת יותר ממנה. |
|
|
שרון מוזס
(לפני 10 שנים)
דווקא ספר טוב לקיץ.
|
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
