ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 3 באוגוסט, 2015
ע"י יפה
ע"י יפה
הפתגם הסיני "כילדה צייתי לאביך, כרעיה צייתי לבעלך וכאלמנה צייתי לבנך" מתמצת ומלווה אותנו לאורך הספר הרגיש והמקסים הזה.
פרח שושן בת השמונים פורשת את סיפורה בסדר כרונולוגי ומספרת את סיפורן של שתי נשים ממחוז הונאן שהופכות ללאוטונג- אחיות תאומות לכל החיים מכח שידוך וחוזה חתום.
רגליהן של פרח שושן (הזקנה המספרת) ופרח שלג נקשרות ביחד בגיל שבע (מסורת קשירת הרגליים היא החל מגיל ארבע היתה משך 1000 שנים בתקופת סין הקיסרית ועד תחילת המאה ה-20 בו הופסקה), ומאז חייהן מתנהלים בקומה העליונה בבית ההורים ואח"כ בבית הבעל כשמרכז עולמן הוא בעצם הבית, המטבח, הבאת ילדים לעולם (רצוי בן), עבודות ריקמה ותפירה.
מטבע הדברים בגלל קשירת הרגליים ובידודן מגביל אותן התפתחה שפת ה"נושו" שהיא כתב סתרים לפי הסימניות של הכתב הסיני, לתקשורת בין נשים. נשים אלה היו נתונות לשליטה מוחלטת של האב, האם, האח (בתקופת רווקותן) החמות והגברים במשפחה (בתקופת נישואיהן) וכשהן התכתבו ביניהן בכתב הנושו בעיטור מניפות ומטפחות הן הביעו וסיפרו אחת לשניה על חייהן והתנהלותן מבלי כמובן לעזוב את הקומה העליונה עקב מוגבלותן הפיזית.
כל חייהן של פרח שושן ופרח שלג מתנהלים בתוך המסגרת הנוקשה הזו אבל יחד עם זאת כשהן נפגשות וכשהן ביחד הן מאושרות וחופשיות.
הספר שכתוב בצורה רגישה מעורר זעזוע - נשים שאין להן כלל מעמד, לעיתים גם לא נותנים להן שם כי בבוא היום הן עוזבות את הבית לבית אחר אז לשם מה? (האחות הגדולה.. האחות האמצעית... האחות הקטנה.. וכו').
נשים ללא השכלה שעבדו מבוקר ועד ליל כדי לשרת את בני הבית ובתנאים הללו לא יכלו כלל ליצור לעצמן שום תחביב או עולם תרבותי אחר משלהן. הנורמות הללו נכתבו והופנמו מגיל ינקות.
שתי הנשים הללו בצד קורותיהן ומה שקושר ביניהן. האחת עולה לגדולה והשניה קמלה וחיה בדיכוי מוחלט של חמותה המרשעת ובעלה.
סיפור על אהבת אין קץ ונאמנות ולמרות שחיה בדיכוי ובדלות מוחלטת פרח שלג נשארת נאמנה לאהבה היחידה בחייה שהיא הלאוטונג שלה.
ספר עוצמתי וחזק ביותר. אהבתי וכאבתי מאד.
ממליצה בחום.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
