ביקורת ספרותית על אל תסתכלי אחורה מאת ג'ניפר ארמנטראוט
ספר בסדר

---

שרון פרמינגר...
כן, גיליתי שקוראים לך שרון פרמינגר.
מי שקרא את הביקורת שלי על תיכון לילה יודע שזאת המתרגמת השנואה עליי.
נחרדתי לגלות שגברת שרון פרמינגר תירגמה את הספר הזה, וזה הוריד לי ממנו קצת. ושוב,שרון, אותן טעויות מטומטמות ומעצבנות. שימוש לא מובן במילה "בלאו", מילים מתורגמות בצורה מוזרה ("ברק לשפתיים" ליפגלוס יקירתי, ליפגלוס!!!) אבל, אני לא אתן לעובדה שיש מתרגמת מעצבנת להרוס את הביקורת.
אז הספר הזה בסך הכל מעניין ומותח אבל יש דבר אחד שעיצבן אותי (חוץ משרון פרמינגר) היחסים בין קרסון לסם. כן הם חמודים אבל ברצינות למה כל שתי עמודים חייבים למצוא את הקרסון המעצבן הזה? אני אציג לכם את חוויית הקריאה שלי ככה



אני:"בואו נמשיך לקרוא את אל תסתכלי אחורה!"

*מתחילה לקרוא*


*קרסון שלח את ידו באיטיות...*


*נרדמת תוך כדי קריאה*


*רואה את המילה דל*


*מתחילה לקרוא בעיניין רב*


*מעבירה דף*


*רואה את המילה קרסון*


*סוגרת את הספר*


*זורקת אותו מהחלון*

*רואה טלוויזיה*

-סוף -

העלילה ממש ממשיכה לאט ואני מרגישה שכל מה שאני רוצה זה פשוט לסיים את הספר הזה! רק פעם ב יש משהו מעניין וכמעט לכל עמוד קרסון נדחף.
בקיצור, אני ממליצה לקרוא את הספר הזה ברצף ולא בהפסקות כדי שלא תשתעממו כשכל הזמן תראו את קרסון. ספר נחמד. לא ממליצה אם אין לכם יותר מידי זמן לקריאה (כמוני)

בברכה,

-צמח הסטיביה (ששונאת את שרון פרמינגר ואת קרסון אורטיז)

» ביקורות נוספות של צמח הסטיביה
» ביקורות נוספות על אל תסתכלי אחורה