ביקורת ספרותית על אברהם זיגמן - מדרש נעמי - נעמי שמר - המקורות היהודיים בשירתה מאת אברהם זיגמן
ספר מעולה

---

תמיד ביום ההולדת שלי אני מקבל במתנה - מההורים, מהקרובים, מהחברים - ערמות של ספרים. כמעט תמיד ספרי עיון.
תמיד ביום ההולדת אני שובר את הראש ומנסה להבין מה עשיתי ואיפה טעיתי. למה רק עיון? מה רע בפרוזה?

אולי כי אני באמת אוהב ספרי עיון.
אולי כי אף אחד לא רוצה שאני אקטול את המתנה שלו. פרוזה אני קוטל בלי הנד עפעף. ספר עיון הם בדרך כלל מעניינים, ולא משנה כמה משעמם הם כתובים (ממליץ לכם על "תולדות החינוך העברי בארץ ישראל לדורותיו", שני כרכים, אני לקראת סיום.)
אולי כי אני קורא מהר, ואנשים רוצים שאני אבלה קצת יותר זמן עם המתנה שלהם.
אולי כדי שאני לא אשאל אותם אם הם גם קראו את הספר, או יותר גרוע, אתווכח איתם עליו. כשמדובר בספרי עיון אין לי אשליות.
אולי כדי להוכיח לעולם שיש להם בן / נכד / חבר שיגיע רחוק. תראו איך נראה המדף שלו (עדיף שלא תראו).
אולי אני סתם מתפלסף. מתנה היא מתנה.

תמיד אני מבלה את יום ההולדת שלי בנקיונות ובצעקות על האחים שלי שנכנסים לחלק הרטוב, עד שהם מצטערים שנולדתי.
תמיד אני מבלה את ליל ההולדת שלי מוקף בשלושה ספרים לפחות.
במקום לנצל את הלילה לשינה שאני אזדקק לה נואשות בהמשך, אני מחסל את כולם בלילה אחד.
(אחר כך אני מבלה את כל החג בקיטורים, כי אין לי מה לקרוא.)


מדרש נעמי, הרכש החדש שלי, הוא לא ביוגרפיה, לא ספר היסטורי, לא נוגע לחינוך או לבלשנות ולא ספר שירה. אולי רק קצת.
הוא מצטרף לסוגה קיימת במדף שלי - ניתוחי שירה - אבל מכיוון קצת שונה:
אברהם זיגמן הוא מורעל נעמי שמר, ובעבודת נמלים הוא ליקט ציטוטים תנ"כיים ואחרים מבין כשמונים שירים. אלה בעיקר ציטוטים תנ"כיים, אבל יש גם מקורות יהודיים אחרים, ממדרשים ועד סיפורים חסידיים, וגם כמה אנקדוטות (למה לקיבוץ קוראים קיבוץ) ואפילו ציטוט מהאינטרנציונל.
זיגמן יצא עם טיעון להוכיח: נעמי שמר הכירה את המקורות, ינקה מהמקורות, שילבה את המקורות בשירתה והכניסה ביטויים, ניבים ורעיונות שנטלה מהם לתוך העברית המדוברת.
התוצאה היא ספר שנבלע (אצלי) תוך פחות משעה. מעניין, קל לקריאה, מזומזם ברובו הגדול. לפעמים ההקשר המקראי מאולץ ולא נראה שלכך כיוונה המשוררת, אבל זה לא ספר מיותר.
נעמי שמר נתפסה תמיד כעממית משהו, "רק פזמונאית", היו שלגלגו על תפיסתה כמשוררת לאומית והיה גם מי שקרא לה סינתטית. והיא לא כזאת. היא שלטה בעברית באופן מופלא, העניקה לנו פסקול יפהפה, פטריוטי ונוגע ללב, ונתנה לנו פולקלור עממי פשוט שיש לכל עם בעולם, ולנו... לא תמיד היה.
הספר הזה ראוי לצאת לאור ולו משום שהוא ניתוח רציני של שירי נעמי שמר.

לו אני אברהם זיגמן, הייתי אומר: מש"ל.

» ביקורות נוספות של אריאל
» ביקורות נוספות על אברהם זיגמן - מדרש נעמי - נעמי שמר - המקורות היהודיים בשירתה