ביקורת ספרותית על שלושה סוסים מאת ארי דה לוקה
ספר טוב

---

"שלושה סוסים" הוא ספר "לא ארוך מדי" של הסופר האיטלקי ארי דה לוקה. הוא כתוב בצורה מיוחדת, במין הבזקי תמונות קצרים, שדרכם אנו מתוודעים לסיפור המעשה. לשונו של ארי דה לוקה מלאה דימויים, עד כדי כך, שלעתים נדמה לנו שאנו קוראים ספר שירה. בגוף ראשון מספר לנו הגיבור שמקצועו הוא גנן, על מי שהייתה אהובתו כששהה בארגנטינה של משטר האימים של הקולונלים, שבו עשרות אלפי צעירים שנחשדו בשמאלנות, נרצחו ע"י המשטר. וכיצד נמלט משם בסכנו גם הוא את חייו. וגם על אהובתו המסתורית העכשווית באיטליה, שכמעט מחזירה אותו לאותם ימים. יש בעיה מסוימת בספר והיא התרגום, שאינו מקצועי מספיק לדעתי, לעתים הוא כמעט אוטומטי מאיטלקית ומראה לדעתי על ידיעה שטחית בלבד של השפה העברית. למשל: במקום מסוים בספר כותב הגיבור שהוא אוהב "ביצים מטוגנות" כשהכוונה מסתבר פשוט ל"חביתות"... או "להשוות את הדשא" כשהכוונה ליישורו ע"י מכסחת דשא... יש דוגמאות רבות לכך. אלא שבאורח פלא, התרגום הלא מוצלח הזה, איננו מפריע בכלל! כי הספר על שלל דימוייו כתוב בקטעים רבים ממש כמו ספר שירה! על מנת להמחיש זאת, עשיתי תרגיל קטן; לקחתי קטע שבחרתי ממש באקראי ניקדתי אותו ושברתי שורות והנה שיר מרתק לפנינו!

לִפְנֵי שֶׁהָאִישׁוֹנִים יִתְהַפְּכוּ לַשֵּׁנָה
אֲנִי נוֹשֵׂא מַחְשָׁבָה אֶל לַיְלָה
אַתָּה אוֹכֵל עִם אִשָּׁה כַּף אַחַת שֶׁל מֶלַח
פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר
וּכְבָר אַתָּה שָׁרוּי בָּאַהֲבָה
אֲבָל לִפְנֵי שֶׁמִּתְמַסְּרִים זֶה לְזֶה
הָיָה צָרִיךְ לֶאֱכֹל יַחַד סִיר שֶׁל מֶלַח. (עמ' 59)

מכאן אתם יכולים להבין שדווקא ככותב וחובב שירה נהניתי מאוד לקרוא את ספר הפרוזה הזה...
כדאי להעיר כאן בלי קשר לספר עצמו שארי דה לוקה הוא ידיד אמיתי של ישראל, ומופיע בארץ כמעט באופן קבוע בכל ירידי הספר הבינלאומיים שמתקיימים בירושלים. העותק שברשותי חתום על ידו...
בכל אופן אני בהחלט ממליץ על הספר הזה וגם על ספרים אחרים של סופר זה.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על שלושה סוסים