ביקורת ספרותית על מי באש ומי במים - מיומנו של שריד השואה מאת מיכאל גולדמן גלעד
ספר בסדר

---

סיפור חיים של מיכאל גולדמן. מיכאל, נער יהודי צעיר בן 14 בפולין בפרוץ מלחמת העולם השניה, עבר את גטו פשמישל, משם למחנה הריכוז שבניה, ובנובמבר 43 אושוויץ-בירקנאו ואח"כ מחנה העבודה אושוויץ-בונה. מיכאל החל את צעדת המוות מאושוויץ בינואר 45, ברח עם 2 חברים והסתתר בכפר פולני עד שכמה ימים אח"כ נכבש האזור בידי הצבא הרוסי ומיכאל ניצל מהנאצים. הוא לא עצר פה אלא התנדב לצבא הרוסי, לחם בנאצים ובצבא הגרמני, ואף נפצע פעמיים.
הספר בנוי מתרגום דפי יומן של מיכאל, החל מאפריל 1945, כשמיכאל מתאושש מפציעה, ממשיך לתאר את ימיו כחייל בסוף המלחמה, את הנסיונות להשתחרר מהצבא הרוסי בשל היותו פולני, החזרה לפולין, המעבר מפולין לגרמניה כדי להתקרב לדרכי הבריחה - העליה ה"בלתי ליגאלית" לארץ ישראל. מגרמניה לאיטליה ומשם באניית המעפילים התקווה לכיוון ישראל. הבריטים מאתרים את האניה, משתלטים עליה והמעפילים מגורשים לקפריסין. כאן מתחילה תקופה ארוכה של כמעט שנתיים במחנה מעצר בריטי בקפריסין, תקופה בה מנסים לשרוד, מצליחים לקבל חדשות על הנעשה בארץ, ההצבעה באו"ם, פרוץ המאורעות, הכרזת הקמת המדינה והמלחמה. רק בינואר 49 לאחר הסכמי שביתת הנשק, מאפשרים הבריטים לעצורים לצאת לכיוון מדינת ישרא. הפרק האחרון הבפר מתאר בקצרה את חייו של מיכאל מההגעה לארץ, עבודות ופרנסה, שוטר במשטרת ישראל, מעורבותו בלשכה 06 שחקרה את אייכמן וחשפה את פרטי הוועה והלאה.
ספר אמיתי וטוב המתאר ימים של תקומה וחיים של שריד שואה בדרכו לארץ ובחייו במדינתו.

» ביקורות נוספות של אבי
» ביקורות נוספות על מי באש ומי במים - מיומנו של שריד השואה