ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 21 בדצמבר, 2014
ע"י A_whisper
ע"י A_whisper
לקחו לי הרבה שנים עד שהחלטתי לקרוא את הספר.
באמת, הרבה הרבה שנים.
כל החברות שלי שמסביבי השתגעו על הספרים של פרסי ג'קסון, בזמן שאני הייתי נשארת עם הספרים שלי בצד ומבהירה שאני לא רוצה לקרוא את סדרת הספרים.
אבל בסוף הספר הגיע אל הידיים שלי. ולא רציתי לקרוא אותו בגלל שאני לא מתחברת אל הז'אנר הזה. הוא לא אני. האלים היחידים שאני אוהבת הם אלים נורדים ואף פעם לא חשבתי על המיתולוגיה היוונית כמשהו שאפשר לחבב.
אבל חברה שלי עשתה לי את המוות, אז קראתי את הספר וקיוויתי שהוא לפחות יהיה מעניין.
והו, הוא היה מעניין. הוא היה נורא מעניין. כשסיימתי את הספר רצתי לספרייה כדי להשיג את הספר השני, וחברה שלי אמרה לי לפחות עשר פעמים "אמרתי לך".
אני לא אוהבת דמויות ראשיות. הן מעצבנות אותי. לרוב הן תלותיות, או בכייניות, או מכעיסות. אבל פרסי היה אדיר. ממש אדיר יחסית לילד בכיתה ו'.
וגרובר היה מדהים. הוא היה מצחיק, וחבר נאמן וטוב שתמיד היה שם בשביל פרסי.
ואנבת'! כאילו, וואו. אנבת' אדירה. יותר מאדירה. היא מוסיפה כל כך הרבה לספר. היא צינית וחזקה ובדאסס, והיא כל כך בוגרת לגילה, והיא גם נאמנה אל פרסי למרות שהיא עושה רושם שהיא לא סובלת אותו. (חייבת להוסיף- אני חושבת שאני משפפת את פרסי ואנבת.)
לוק דיי עצבן אותי. זה היה פלוט-טוויסט ענקי שפשוט הגיע משום מקום. לא ראיתי את זה בא. לוק היה נחמד מאוד בהתחלה. לא האמנתי שזה מה שיקרה, אבל זה קרה. חבל. דיי חיבבתי אותו.
ונעבור לכתיבה;
הכתיבה הייתה זורמת. היה משהו כיפי בלקרוא ספר מנקודת המבט של ילד בכיתה ו'. אני לא אוהבת ספרים מנקודת מבט של ילדים צעירים, אף פעם לא התחברתי לזה, אבל היה משהו כיפי בקריאה בספר הזה. באמת אהבתי לקרוא אותו, והצטערתי שהוא נגמר, הרגיש לי קצר מידי.
אני סיימתי את סדרת הספרים הראשונה ועכשיו אני עוברת אל השנייה. ממש במתח לגבי הכל. בהצלחה לי!
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
