ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 בנובמבר, 2014
ע"י הרמיוני
ע"י הרמיוני
אישית, לא כ"כ אהבתי את הספר...
אתם יכולים להגיד עליו מה שבא לכם, לי זה לא. כ"כ לא...
לקח לי יותר משלוש שבועות לגמור ספר של 300 עמודים, שבספר נורמלי הייתי גומרת תוך יום-יומיים.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------
הכריכה:
נער בדמות ג'סטין ביבר אוחז חרב, מוקף בכוכבים, והרקע מאחוריו הוא ים ושני מבנים דומים לביג-בן.
א-לג'ייק לא אמור להיות תלתלים?
ב- לא אמרו בספר שג'ייק לא -ואני מדגישה: לא- יודע להחזיק חרב בכלל?
ג-מה הקשר בין הכוכבים לסיפור?
תשובות:
כן,כן ולא יודעת...
השם של הספר:
א-איפה יש סערה בסיפור? "ראשית הסערה" .אני לא יודעת אם זה שהוא הצטרף לאירגון אומר שיש סערה כל כך סערותית...
והביקורות מאחור? רד מהבמה הארי פוטר? על מי אתה מנסה לעבוד, מגזין טלגרף? רק מהתגובה הזאת לא היה לי חשק לקרוא .
אבל קראתי. וכמה שאני מצטערת על זה ...
העלילה:
סה"כ כתוב היטב, סיפור שיש בו קטעים מושכים עד מאוד וקטעים משעממים ...וכל הזמן חוזר הביטוי(אם אפשר לקרוא לזה כך)"כגיבור מסרט רומנטי"
הדמויות:
בכללי, כל הדמויות מושלמות למדי...אבל בפירוט:
ג'ייק- הדמות הראשית.בכריכה מאחור כתוב שהוא טוב בכדורסל. לא מזכירים את זה אפילו פעם אחת בסיפור. וגם הוא לפעמים גרם לי -בהתנהגותו הפזיזית- לרצות לחבוט את הראש בקיר או לנשוך את הכרית ממש ממש חזק כדי לא לצרוח מתסכול.
(כן, אחד הכיפיים זה לקרוא במיטה. מה לעשות החיים קשים בימינו)
טופז- הסופר השתמש יותר מידיי בתיאור שלה במשפט: "יפהפיה ונחושה בדעתה.... האמיצה והגיבורה... עם עיניים סגולות ותחליפי זהב בשערה..." קיצר, דמות מושלמת במלוא מובן המילה. ואני לא אוהבת דמויות מושלמות.
צ'רלי שיברלי- פרופסור קטן המדבר בשנות השמונים לפני הספירה. זוהי דמות שדווקא דיי חיבבתי, בהתחשב לכך שהוא ונייתן כמו בני משפחה.(אני כבר מגיעה לנייתן)
נייתן- הדובדבן שבקצפת. הדמות שללא ספק הדמות האהובה עליי בכל הספר. הוא גנדרן ושחצן להחריד, ותמיד הוא מתלבש לפי הזמן שבו הוא נמצא.( כל כך מזכיר אותי. גם לי לוקח ארבע וחצי שעות להתארגן. תשאלו את חברות שלי)
ובמאמציו להקסים אנשים, רק אחדים מהם מסתכלים עליו במבט משועמם. מצאתי ו פגם. סוף סוף דמות נורמלית שאני מבינה אותה ומבינה לליבה. גם הומור מצחיק להחריד, וגם רצינות מנהיגית, זה הסגנון שלי. לסיכום: נייתן היא דמות מקסימה , שכל מי שרואה את אופיו המיוחד, לא יכול שלא לאהוב את דמותו מהרגע הראשון.
יופיטוס קול- לא יכולה לסבול אותו . יותר מידיי רציני. איפה הדמות פה? אני רוצה סיפור, אני רוצה קורות חיים, דמות עם רגשות... עוד נקודה שבה הסופר איכזב אותי.
הוריו של ג'ייק- אלן ומרים הם מסוג ההורים שלא מענישים, ומסוג ההורים שרוצים רק לטובת בנם. אהבתי אותם מאוד.
רוז- דודה רוז. הלוואי שהייתה לי אחות גדולה עם אופי כמו זה של רוז. אחות שתיקח אותי לשופינג, שתמיד תהיה איתי שנבלה ביחד.. ושוב סטיתי מהנושא. לפי תאור אחותי הלא-קיימת, נראה לי שאתם יודעים הכל על רוז.
ועדיין, אם הספר כ"כ לא, למה נתתי לו שלושה כוכבים? כוכב או שניים פחות יהיו יותר הולמים לפי הביקורת שלי.
אני אגיד לכם למה. רק בשביל סיפורי ההיסטוריה שבספר הספר שווה את זה. אני מאוד אוהבת היסטוריה, מוזר ככל שזה נשמע.
אני עדיין אקרא את הספר השני, סירקוס מקסימוס, כי אני לא אוהבת להתחיל סדרה ולא לסיים אותה. מקווה שיהיה יותר טוב בספר השני.
מצטערת על החפירות והספוילרים, אבל זו הייתה דעתי והייתי חייבת לחלוק אותה עמכם.
הרמיוני
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
הרמיוני
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה מירה!!
|
|
|
Mira
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
הי הרמיוני ביקורת מקסימה.
לדעתי הכוכבים מסמלים את ההתפוגגות כשקופצים בזמן. |
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
