ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 26 במאי, 2014
ע"י פרטי
ע"י פרטי
לא נהניתי כל כך מספר כבר הרבה זמן.
אני כותב ספרים בעצמי, וקורא כרגע את "המשחק של אנדר" וכל סדרת "הארי פוטר" שוב, על מנת לשפר את הכתיבה שלי (אני מעוניין לעמוד על כתפי ענקים). אני קורא לאט, מאוד, וקשה לי להתרכז יותר מדי זמן. השפה של המשחק של אנדר ישנה ועתיקה, ועם כמה שהעלילה מוצלחת, קשה לקרוא את הספר בלי להרגיש נבוך מחלק מהמשפטים המתוסרטים גרוע. הארי פוטר היא סדרה לא יותר מוצלחת בחלק הזה - הספר מביך לפעמים, והגיבור יוצא מגושם וחסר תועלת ביחס לחברים שלו. אולי אם הרמיוני הייתה הגיבורה הסדרה הייתה הרבה יותר מוצלחת.
בין לבין, אני מרשה לעצמי לקחת הפסקה ולקרוא את "תעתועים", ספר חדש בהוצאת ידיעות ספרים. ידיעות היא הוצאה גדולה ויש לה רמה מסוימת שצריך לשמור עליה, ואני חושב שהפעם הם התעלו על הרמה הזאת כמה מונים.
אתי אלבוים מביאה ספר מפתיע. זה מביך לקרוא ספר שבו מוזכרת השפה העברית, ואפילו ירושלים מופיעה, אבל הדשא של השכן ירוק יותר. זה ספר ישראלי מקורי, יש בו דמויות שמדברות עברית, ויש בו חלקים שמתרחשים בישראל. תתגברו. נכון שרוח הכתיבה של העולם נפלה על אנגליה, אבל לא כל דבר טוב צריך להיות מתורגם מחו"ל.
ביחס לספרים קודמים שקראתי, ובמיוחד ביחס לשניים שהוזכרו לעיל, תעתועים הרבה יותר נוח לקריאה. החל ממשקל הדפים וגודל הגופן (כל הכבוד לידיעות על אלה), ועד לכתיבה החלקה והזורמת שלא נותנת אפשרות לעצור, אפילו לאלה שלא כל כך אוהבים לקרוא. העלילה מרתקת, ועושה הפוך ממה שאנחנו מכירים בספרי פנטזיה - לא מדובר בדמות מהעולם שלנו שנשאבת לעולם דמיוני, אלא דמות מעולם דמיוני שנשאבת לעולם שלנו! קראתי מעט ספרים עם עלילה כזאת, והם תמיד היו מוצלחים.
אלבוים לא טורחת להאכיל את הקוראים בכפית ולבזבז עמודים (או פרקים) רבים על הסברים. היא גם לא טורחת לדכא אותנו בפלאשבקים ארוכים שנמשכים חצי ספר. היא יוצאת מנקודת הנחה שאנחנו קוראים בוגרים ושנבין לבד. נכנסים לעולם שלה ישר. קופצים למים עם הראש קדימה. אלפים, גמדים, קרדוגנים... אין טעם להסביר עליהם יותר מכמה שורות. הם שם. מסתובבים לגיבורה בין הרגליים. שוב, תתרגלו. זה דבר נפלא - אף קורא לא צריך שיאכילו אותו בכפית. זה ספר עלילתי, לא אנציקלופדיה, ואז יש יותר זמן לסיפור - ויש הרבה סיפור.
הגיבורה מתנהגת כמו בת 16 אינטיליגנטית. חושבת. סקרנית. יודעת. לא פזיזה או יהירה. היא לא הנוער הטיפוסי שחושבים עליו סופרים מבוגרים - כזה שקופץ על כל שטות. היא נוער חכם. מלכותי. וזה תענוג לקרוא על דמות כזאת. היא מזכירה לי את אנדר מעט, והלוואי שכל הדמויות היו כאלה (לרבות הארי פוטר). יכול להיות שנוער צעיר יותר (12-14), במיוחד מהסוג הקופצני (אלה שכתבו כאן ביקורות שליליות לדוגמה), לא יאהב את הסגנון או הדמויות. וזה בסדר, להם יש ספרים אחרים שהם צריכים לקרוא. אבל אני מאמין שהנוער האינטיליגנט, הסובלני והמתוחכם יתחבר לספר.
לסיכום:
הספר מצוין. חשוב לזכור שמדובר בטרילוגיה, כך שזה לא נגמר, וגם אם חלק מהדברים נראים צפויים, רק בספר הראשון יש מספיק טוויסטים כדי לרמוז על הבאות. אני בטוח שאלבוים הולכת להפוך את כל מה שאנחנו יודעים בספר השני, ולהפוך פעם נוספת בשלישי. אני מקווה לפחות, כי טרילוגיות נוטות להיכשל (משחקי הרעב למשל).
תקראו ותשפטו בעצמכם. מי ייתן וכל הסופרים הישראלים יגיעו לרמה הזאת, שברוב המקרים היא גבוהה יותר מהרמה של ספרים שתורגמו מחו"ל. לא סתם שמתי את הספר הזה באותה הביקורת יחד עם משחקי הרעב, המשחק של אנדר והארי פוטר.
יש לטרילוגיה הזאת צבע טוב, וריח של סרט עתידי - בתנאי שידיעות תנהל את הנושא נכון.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
שירה36
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אהבתי את הביקורת ואת הכתיבה המצוינת
|
|
ג'ן
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
אני מחשיבה את עצמי
כנוער אינטיליגנטי, ובתור כזו אני מתנגדת להשקפה שלך על הגיבורה. טענת שהיא מתנהגת כמו בת 16 - "חושבת, סקרנית, יודעת" - אבל לי היא הייתה נראית כמו ילדה קטנה ואבודה. אחת כזאת שלעולם לא הייתה מסתדרת בעולם האמיתי, כי צורת החשיבה שלה מתאימה יותר לכזו של ילדה בת 10. ניהלתי דיונים פילוסופיים עם אנשים מבוגרים ממני, ולכן אני מרשה לעצמי להיות פתוחה כל כך ולהתייחס לעצמי כנוער שטענת שיתחבר לספר.
העלילה כלל אינה מקורית. ישנם כל כך הרבה ספרים שמדברים על ארצות, או עולמות, שרוב בני האדם לא מודעים אליהם. ובקשר לכתיבה... טוב, על זה לא אוכל להתווכח. עניין של טעם ושל השקפת עולם. |
3 הקוראים שאהבו את הביקורת