ביקורת ספרותית על כלבם של בני בסקרוויל ועוד סיפורים - הסדרה המוערת - הרפתקאות שרלוק הולמס מאת ארתור קונן דויל
ספר מעולה

---

"The Moon, she hangs like a cruel portrait
Soft winds whisper the bidding of trees
As this tragedy starts with a shattered glass heart
And the Midnightmare trampling of dreams
But oh, no tears please
Fear and pain may accompany Death
But it is desire that shepherds it's certainty
As We shall see..." - קריידל אוף פילת'.


שם: "כלבם של בני בסקרוויל ועוד סיפורים".
שם באנגלית: "The Hound of the Baskervilles and other stories".
סופר: ארתור קונן דויל.
מאנגליית: יניב פרקש.
העירו: לזלי ס. קלינגר, יניב פרקש (רק בתרגום).
איירו: בעיקר סידני פג'ט וריצ'ארד גאטשמידט.
שנת יציאה: המהדורה עצמה ב2005, הסיפורים יצאו ב1891,1892,1901.
שנת יציאה בעברית: 2008.
הוצאה לאור: אריה ניר.
מס' עמודים: 302.

הוגו בסקרוויל בהחלט היה נבל - הוא חטף וקשר את מושא אהבתו (החד צדדית) בתא בעודו עורך משתה עם שאר חבריו - ורק הדמיון יכול לספר לנו מה היה מעולל לה אילולא הצליחה לברוח - או, אם נהיה קטנוניים, הצליחה להיות לטרף לכלבי הציד אשר הוגו שילח לעברה כשגילה על בריחתה; ונטרף על ידיהם ליד גופתה באדמות המור בסמוך לאחוזתו.

נכון לומר כי כל זה היה במאה ה17 וכי עבר מאז זמן רב, אך עובדה זו לא מפריעה לחשש הרב מפני הקללה, לפייה כלבי הצייד גם יהיו הגורם להכחדת כל נצר לשושלת בסקרוויל. וכשיללות כלבים מתחילו להישמע ועקבותיהם מתחילות להימצא, ליד גופת אחד מבני המשפחה בין היתר, שרלוק הולמס (שחזר למרות שדויל היה מאוד סימפטי כשאמר "אני חש כלפיו כמו כלפי פטה כבד אווז שאכלתי ממנו פעם יותר מדי, ומאז אפילו שמו מעורר בי בחילה...") מבין שצריך לשמור על היורש החדש לאחוזת בסקרוויל. הולמס גם מבין שאין דבר כזה על טבעי, ולעומת זאת כל העובדות מראות כי אולי הגיע הזמן להתחיל להאמין בו...

מלבד זאת בספר קיימים גם הסיפורים "האיש בעל השפה המעוותת" על תעלומת חטיפה מוזרה, "הכדכוד הכחול" על אווז וכובע שאבדו וההתפתחויות המוזרות מפרשה זו, ו"אגודת אדומי השיער" - סיפור אודות אגודה מוזרה שהיה הראשון של דויל להתפרסם ב"סטרנד מגזין" ("מיד הבנתי שעומד כאן כותב הסיפורים הגדול ביותר מאז אדגר אלן פו" - גרינהאו סמית, העורך הספרותי של "סטרנד מגזין").

אני די חושב מה להגיד על הספר ולא יודע.. אולי אני קצת מגזים אבל מזמן לא קראתי ספר כל כך טוב. על הספר עצמו אני אגיד שיותר מכדאי לקרוא אותו, רחוב בייקר קנה לעצמו מבקר, ואני לא מדבר רק על גלעד ארדן

ולמהדורה עצמה - ההקדמה של ג'ון לה קארה מעולה וממש מפתה אותך לקרוא, הציורים, התמונות, והפוסטרים מדהימים ויפה לראות אותם בספר (ולראות איך כל צייר בחר לצייר כל דבר), ההערות מחכימות ומעניינות (אבל לפעמים חסרות הערות, ולפעמים ההערות של יניב פרקש לא טובות בעיקר בגלל שהרבה פעמים הוא מנסה בכוח למצוא חוסר היגיון בדברים הגיוניים), התרגום מצויין אבל הייתי שמח אם היו מעבירים בו עוד הגהה, ההסבר בסוף על התקופה, על דויל ועל הולמס מעניין. המהדורה עולה די הרבה אבל היא די שווה את זה.





http://www.global-report.com/sfarim/?l=he&a=297976

» ביקורות נוספות של סיגלית
» ביקורות נוספות על כלבם של בני בסקרוויל ועוד סיפורים - הסדרה המוערת - הרפתקאות שרלוק הולמס