ביקורת ספרותית על איש המבצעים - סיפורו של מייק הררי, מפקד היחידה המבצעית של המוסד מאת אהרון קליין
ספר טוב

---

לאורך השנים תרמו מספר מבצעים, שבלט בהם השילוב בין הפתעה, תעוזה ויכולת מבצעית מרשימה של יחידות המבצעים המיוחדים של גופי הביטחון של ישראל, ליצירת הדימוי המרתיע בדבר הזרוע הארוכה של ישראל (לצד חיל האוויר כמובן) המסוגלת לחדור ולפגוע בלב המאפליה של ארגוני הטרור ובמרכזי הכובד של מדינות אויב.

כשקוראים על מבצעים כאלו כיום ("מתקפת הביפרים", למשל), ברור כמעט מאליו שזו הרמה המתבקשת מיחידות אלו, וכשזה לא קורה ברור שזו תקלה מקומית. אבל את הסטנדרט הזה הציבו קבוצה של אנשים לפני יותר מחמישים שנים ואחד מהם בלט במיוחד. הספר "איש המבצעים" מאת אהרון קליין (הוצאת כתר, 2014) הינו הביוגרפיה המוסמכת של רב המרגלים מייק (מיכאל) הררי (ואף נכתבה בשיתוף פעולה מלא עימו). כמפקד "קיסריה" – יחידת המבצעים המיוחדים של המוסד – הוא ניצח על שורה ארוכה של מבצעים פורצי דרך.

מתוך נאמנות לקוד השתיקה והצניעות של אנשי השירותים החשאיים, הררי מעולם לא התראיין ולא נחשף עד כה ולכן תיאור האירועים מזווית ראייתו מעניין במיוחד. קליין, שהיה כתב המגזין "טיים" בישראל ופרסם בעבר ספרים אודות קהיליית המודיעין הישראלית, סייע להררי לספר את סיפורו המרתק באופן שאינו ניתן להנחה מן היד.

את דרכו החל הררי כנער שהדביק כרוזים מטעם "ההגנה". בשנת 1943 זייף את גילו והתנדב לפלמ"ח. במסגרת זאת עבר הכשרה כלוחם, קורס אלחוטנים וקורס מפקדי כיתות, עליו פיקד יצחק רבין. בהמשך לקח חלק בכמה מן הפעולות הנועזות שביצע הפלמ"ח.

"באוקטובר 1945 צורף מייק כאלחוטן למבצע יוצא דופן של הפלמ"ח, שהביא לשחרור מעפילים שהוחזקו במחנה המעצר בעתלית. במהלך המבצע הוא מצא את עצמו צועד בחצות הלילה, עם מכשיר קשר כבד על הגב, רובה על הכתף; ביד ימין החזיק ילדה קטנה ובידו השנייה סייע לעולה מבוגר. כך טיפס ועלה בשביל עפר משובש במעלה נחל בית אורן, ושם נתקלו, הוא וחבריו, בטנדר משטרתי. מיד התפתח קרב יריות קצר שבסופו נהרגו השוטרים שהיו בטנדר, ערבים במוצאם, מהתפוצצות רימוני יד שהושלכו לעברם. משם המשיכה השיירה במורד הכרמל לעבר קיבוץ יגור, שם שוחררו ופוזרו לאזורים שונים כל 206 העולים הלא־חוקיים שהבריטים איימו לגרשם" (עמ׳ 122) לאחר מכן עבר הררי קורס מפקדי מחלקות והשתתף במבצע "ליל הגשרים".

בהמשך דרכו פעל בארגון ההעפלה הבלתי־לגאלית, פיקד על מחנות עקורים באירופה לשארית הפליטה אשר שרדה את השואה, ולקח חלק בהבאתם ארצה בספינות מעפילים. חלק זה של הספר, המגולל את המפגש של הצבר היהודי הלוחם עם ניצולי השואה כמו גם את ראשית דרכו של הררי במשימות מודיעין חשאיות ברחבי אירופה, מרתק במיוחד. לא יהיה זה מפתיע אם המניע לעבודתו המסורה של הררי כל אותן שנים בשירות ביטחון ישראל, נעוץ בחוויות שצבר בשנים אלו.

לאחר מכן תרם לגיבוש תורת האבטחה של נציגויות ישראל בחו"ל ואף היה ראש שלוחת המוסד בפריז. חלק זה של הספר אינו נופל בעלילותיו ממיטב ספרי ג'ון לה־קארה ואיאן פלמינג. משימותיו של הררי הובילו אותו למדריד, מוסקבה, איסטנבול, אתיופיה ואריתריאה.

בשנת 1970 מונה הררי לראש אגף המבצעים המיוחדים במוסד – יחידת "קיסריה". עלילותיו בפיקוד על יחידה זו, ייגרמו לאלו שהגו וינס פלין, דניאל סילבה וטום קלנסי להיראות כסרט דל תקציב. ראש המוסד, תמיר פרדו, כתב בספר כי "מייק הניח את יסודות שיתוף הפעולה של המוסד עם צה"ל. הוא חיבר את היחידות המיוחדות, את חיל האוויר וחיל הים למבצעי המוסד, תוך יצירת שילוביות פורצת דרך, בתקופה שבה המושג לא היה שגור כלל במילון המושגים של מערכת הביטחון. פגשתי את מייק לראשונה באמצע שנות השבעים – הוא ראש אגף ואני קצין צעיר. אני זוכר את פניו לאחר נפילת יוני נתניהו במבצע אנטבה, את הכאב שעליהם ואת הנחישות להמשיך בפרויקט שהיה חודשים ספורים לפני מימושו. מאז ראיתי בו מופת" (עמ׳ 8).

בשנת 1972 התרחש טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. הררי, בהוראת ממשלת ישראל, פיקד על מבצע "זעם האל", במסגרתו פעלו לוחמי המוסד ברחבי הגלובוס במשימות סיכול פעולות טרור, כמו גם בכדי לבצע סיכולים ממוקדים בבכירי ארגון "ספטמבר השחור" וארגוני טרור נוספים.

פעולה שכזו התרחשה בשנות השבעים כאשר מידע מודיעני הצביע על כוונת פעיל טרור בכיר בארגון "החזית העממית לשחרור פלסטין" לחטוף מטוס נוסעים באחת מבירות אירופה. הררי ולוחמי יחידת "קיסריה" של המוסד עקבו אחר המחבל ולבסוף מלכדו את רכב הפיאט שבו נסע. הררי נהג ברכב המעקב ולצידו היה אורי, מפקד הפעולה.

"עכשיו, תפעיל" (עמ׳ 19), הורה הררי לאורי שלחץ על השלט שהפעיל את המטען. "חלפו שניות מספר של השהיה מכוונת עד שרעש חזק הרעיד את הסביבה. ממקומם, מרחק פחות משלושים מטרים מהפיאט, ראה מייק כיצד ראשו של המחבל נשמט קדימה. הם עקפו את הפיאט ופנו במהירות ימינה עוד לפני שעוברי האורח ההמומים הבינו את שקרה. רכב הפיאט העלה מעט עשן, הזגוגיות התנפצו על הכביש. ראשו של מפקד חוליית המחבלים נטה לעבר ההגה ללא תזוזה. הוא מת. הבחור שישב לידו זעק מכאב. בהתאם לתוכנית המילוט עזב מייק, עם יתר לוחמי "קיסריה", את העיר במהירות" (עמ׳ 19).

בין המפורסמות שבפעולות הללו, בהן מומשה שילוביות זו היה מבצע "אביב נעורים". על סיירת מטכ"ל, בפיקוד סא"ל אהוד ברק, הוטל להתנקש בחיי שלושה מבכירי ארגון הפת"ח, בבתיהם שבביירות. אגף המודיעין של צה"ל זיהה אפשרות לתקוף יעדים נוספים באותו הלילה. בין אלו הוחלט על "פיצוץ בניין רב־קומות ששימש כמפקדה של "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין" בהנהגתו של נאיף חוואתמה. ביצוע הפעולה הוטל על סיירת הצנחנים. בראש הכוח עמד סא"ל אמנון ליפקין שחק. בניין מפקדת "החזית הדמוקרטית" לא היה יעד פשוט לתקיפה, וגם לא היה קל לאסוף מודיעין עליו" (עמ׳ 47). במקביל, הוטל על כוח מהשייטת לפשוט על מבנה לייצור אמצעי לחימה.

במסגרת ההכנות לפשיטה פגש מפקד המבצע, תא"ל עמנואל "מנו" שקד, אשר שימש כקצין צנחנים ראשי, את לוחמי המוסד שעמדו לקחת בו חלק, והטיל ספק בהתאמתם ובהתאמת "קיסריה" כולה למבצע. הררי השיב לו כי ללוחמיו "יש יכולות מיוחדות של פעילות חשאית תחת כיסוי, והם יובילו את הלוחמים שלך מהחוף אל היעד ובחזרה. הלוחמים שלך, לעומת זאת, יודעים לפעול בגלוי כאנשי קומנדו. השילוב הזה הוא שילוב מנצח" (עמ׳ 48).

אמנם, הלוחמים בפיקוד ברק וליפקין שחק נעו באופן "מסוערב", בלבוש אזרחי (ברק ולוחמים נוספים אף היו מחופשים לנשים), אך הם חסרו את היכולת להיטמע באמת בסביבה האזרחית בלב בירת האויב. את הפער הזה סגרו לוחמיו של הררי. לוחמי המוסד חדרו בחשאי ללבנון ואספו את המודיעין למבצע.

בליל 10/9 באפריל פשטו לוחמי צה"ל על יעדי המחבלים בביירות. "הכוח של סיירת מטכ"ל הצליח להפתיע אותם. שלושת המחבלים נהרגו בבתיהם. לעומת זאת, הכוח של סיירת הצנחנים נתקל בהתנגדות כבר בשלבים מוקדמים. בקרב שהתפתח נהרג לוחם וכמה אחרים נפצעו. לוחם נוסף מת מפצעיו עוד קודם שהועלה חזרה לספינת הטילים בדרך לישראל. יעד נוסף, מחסן תחמושת של הפת"ח, פוצץ בהצלחה" (עמ׳ 50).

בשנת 1973 כשל האגף בפיקודו במה שנודע לימים כפרשת לילהאמר, עת זיהו בטעות מלצר מרוקני בעיירה הנורבגית בתור עלי חסן סלאמה, קצין המבצעים של ארגון הטרור "ספטמבר השחור" שתיכנן את טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן שבוצע, והרגוהו.

"הטעות בלילהאמר הייתה מורכבת משני חלקים. האחת היא טעות בזיהוי, והשנייה תקלה בתהליך המילוט, שגרמה למעצר לוחמים. על הכישלון הזה לקחתי אחריות כמפקד, והצעתי את התפטרותי לראש המוסד" (עמ׳ 41). ראש המוסד דאז, אלוף (דימ׳) צבי זמיר, עשה כמוהו אולם ראשת הממשלה דאז, גולדה מאיר, סירבה בכל תוקף, בטענה כי חיוני שיוסיפו למלא את תפקידם. עם זאת, המרדף אחר בכירי המחבלים "לא נפסק בעקבות התקלה. המרדף אחר סלאמה הסתיים בחיסולו כמעט שש שנים לאחר לילהאמר" (עמ׳ 42). על־פי פרסומים זרים, ב־1979 הרגו לוחמי המוסד את סלאמה בביירות, באמצעות מטען חבלה שהוטמן בסמוך לרכב שבו נסע.

מבצע מפורסם אחר, במסגרתו פעלו היחידות המיוחדות בשילוב עם אגף "קיסריה" בפיקוד הררי היה מבצע אנטבה, במהלכו נדרש להשיג מודיעין קריטי להכנת הפעולה. לוחם מוסד בשם דיוויד הצליח להשיג מודיעין קריטי שסייע לכוחות. בעיני הררי "האיש האמיץ בפרשה היה יצחק רבין שנטל את האחריות הכבדה על מהלך שהיה יכול להסתיים, חלילה, בכישלון. אומץ לב יוצא דופן היה גם ליוני נתניהו שפיקד על המבצע ונהרג בשטח, ולדיוויד שהביא את המודיעין ביוזמה אישית נועזת" (עמ׳ 102).

רק לאחר שנסגר החשבון עם מתכנן טבח הספורטאים במינכן פרש הררי מתפקידו ומן המוסד. לאחר מכן בשליחויות נועזות, במעין מילואים, לקובה ולפנמה, ולמקומות נוספים. במפגשים אלו קשר קשרים עם פידל קסטרו ועם מנואל נורייגה, שליט פנמה, שממנה נאלץ להימלט במבצע אישי נועז ומתוחכם. הררי הוסיף לעשות כן גם בשנות ה־2000.

בהקדמה לספר כתב ראש המוסד לשעבר, אלוף (מיל׳) מאיר דגן, כי הררי, "הנער הכחוש מנווה צדק שהיה לוחם בפלמ"ח" (עמ׳ 9), הפך לימים לקצין איסוף "ומפקד בעל דמיון פורץ דרך, התמודד עם אתגרים קשים בחייו, ויכול להם. זכות גדולה היא לי לכתוב את הפתיח לספר זיכרונותיו של האיש שהטביע את חותמו על קהילת המודיעין. ללא ספק, מייק הררי הוא אחד מבניה היפים והראויים של ישראל, אבן בחומת המגן של המדינה והעם היהודי" (עמ׳ 10).

בכתבה שפורסמה לרגל יציאת הספר לאור נכתב כי באמצע שנות ה־2000 גייס דגן את הררי למילואים במסגרת מבצע מיוחד ובשנת 2007 אף העניק לו עבורו את צל"ש ראש המוסד. כשנשאל דגן מדוע עשה כן, השיב כי "בשביל בעיה מיוחדת, צריך בן אדם מיוחד".

הביוגרפיה אודות הררי היא החומר ממנו עשויים מותחני הריגול הטובים ביותר. אלא שהכל קרה, ובאופן שפרץ את הדרך וקבע במובנים רבים את נורמות הביצוע ליחידות המבצעים המיוחדים של גופי הביטחון של ישראל.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על איש המבצעים - סיפורו של מייק הררי, מפקד היחידה המבצעית של המוסד