ביקורת ספרותית על קשר המלאכים - סיפורה של נזירה מאת דניאל טרוסוני
בזבוז של זמן

---

מדובר בעולם פנטזיה שהסופרת בונה. האירועים המשמעותיים בו מתרחשים על פני כמאה. נזירה צעירה מגלה חליפת מכתבים שדרכה היא חושפת אט אט אירועים מחייה והקשר שלה לאנג'לולוגים הקשורים בחייה, כדוגמת סבתה.
גבריאלה, הסבתא, היא אולי הדמות הכי מורכבת ובעלת האופי בכל הסיפור.
אוונג'ילן, הגיבורה, אנמית למדי ובעיקר נסחפת אחר האירועים שקורים לה מבלי לתת דעה מגובשת עליהם או לצאת בגישה נחרצת על נושא כלשהו. דמות הרשע גם היא לא דמות מעניינת או מורכבת. התיאורים מאוד מלאים ומייגעים. התחושה היא שקוראים מידע וקוראים עוד מידע ועוד קצת, עמודים על עמודים של מידע ואומנות והיסטוריה ודת, אבל לא הפקתי מזה כלום. לא נשארתי עם שום דבר ביד, זו לא תחושה שסיימתי איזה ספר טוב. יש תחושה של הקלה שסיימתי את הספר, אבל שום דבר לא מעניין באמת קורה בו. עם זאת, יש לציין שהסופרת עשתה עבודת תחקיר מעמיקה מאוד לספר, מה שניכר מאוד בקטעים הארוכים והמייגעים, כאמור.
סיפור המתח לא מתממש כי הוא לא מעניין ואני לא הרגשתי מרותקת בכלל. יש שם סיפור אהבה קליל, אבל גם הוא לא מתפתח ושום רגש של הזדהות לא מתעורר אצל הקורא. יש גם סיפור של משפחה, של אם שנרצחה, של אב חצי מנוכר חצי דואג, וסבתה שלא ברור מה טיב היחסים עם נכדתה, והנכדה, אוונג'לין, שלא חשתי אליה ולו שמץ של הזדהות.
דבר נוסף שמונע מהקורא להזדהות עם הספר הוא העובדה שמספר הסיפור משתנה. בהתחלה אנו קוראים דרך העיניים של אוונג'לין, אח"כ דרך יומנו של חוקר, אחר כך דרך נזירה קשישה ולעתים דרך ההיסטוריון-מדען הצעיר שמפתח כלפי אוונג'לין רגשות.
אני לא חושבת שיש איזושהי סיבה למה כדאי לי להמליץ על הספר. לא התאכזבתי ולא נהייתי מתוסכלת. אולי קצת יגעה לאחר כל התיאורים, אבל חוץ מזה – הספר לא השאיר בי שום חותם ושום רגש.

» ביקורות נוספות של קארטה
» ביקורות נוספות על קשר המלאכים - סיפורה של נזירה