ביקורת ספרותית על הבריחה מהודו - סיפורו של רונן ד. מאת אביגיל מייזליק
הביקורת נכתבה ביום שני, 20 במאי, 2013
ע"י יותם יעקבסון


לפני שנים לא מעט, באחד ממסעותיי פגשתי מטייל יוצא דופן. האיש המרתק סיפר לי שבעת ביקור במדינה יש שלושה מוסדות אותם צריך לפקוד כדי להכיר מדינה – בתי חולים, בתי סוהר ומחנות צבא. סיפוריו על ישראל בהקשר זה היו מתמיהים לא מעט ולעיתים מסמרי שיער.
קריאה בספר "הבריחה מהודו" מאפשרת לקורא להיכנס במידה רבה אל קרביה של מערכת המשפט ההודית ואל ההתנהלות היומיומית של הכלא ההודי גם מבלי להיות כלוא בין כתליו. הספר נכתב על ידי אביגייל מייזליק ששחומר הגלם שבו השתמשה היו ראיונות ממושכים עם רונן ד, החי כיום בשכונת מאה שערים בירושלים. רונן הכיר את הודו כתרמילאי. לימים נעשה מעורב בסחר הסמים ונעשה בלדר של סמים מהודו אל מדינות במערב. לימים חזר רונן בתשובה והקים משפחה בארץ, אך במקביל המשיך לעסוק בהברחת סמים. במהלך ניסיון להבריח מהודו כמות גדולה של סמים הלשינו עליו. הוא נתפש, נשפט ונענש במאסר ממושך. הספר מתאר את מאסרו הפתאומי בשדה התעופה, את מסך האימה שירד עליו, את המשפט, הכליאה, מפגש עם אסירים שונים, ביניהם ישראלים, ניסיונות עזרה מהארץ ולבסוף את בריחתו הפלאית.
הספר משופע בתיאורים המאפשרים לקורא לגלות טפח נוסף בנוגע לבירוקרטיה ההודית, באשר לתנאים הקשים השוררים בכלא, יחסי האסירים והסוהרים וכן על השחיתות הפושה בכל. עם זאת, יש לדעתי בספר אלמנט גדול מוחמץ. אילו נועד הספר לתאר בפרטי פרטים את אופיו של הכלא ההודי – אזי שדברים רבים שהייתי רוצה לקרוא אודותיו, אינם כתובים בו. אולם לפי הכתוב על חלקה האחורי של הכריכה נועד הספר להדגיש עניין אחר לגמרי - את חוזק אמונתו של רונן ד, שצלח לו גם במקומות הנמוכים ביותר. מבחינה זו הספר, לדעתי, כושל לחלוטין. מעבר לקווים כלליים וסכמאטיים אין הוא מיטיב לתאר כלל את מהלכיו הרגשיים של רונן, את הטלטלות שחווה שם, את תחושת החרטה שאולי חש, את יחסו אל אלוהיו ואת תפישתו את המציאות נכוחה בעיניו של אדם מאמין. לפיכך, נותר ערכו של הספר בעיני מועט. למעט כמה נקודות פיקנטיות הנוגעות להתנהלותם של האסירים בכלא הודי, הוא נותר משמים למדי.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ