הביקורת נכתבה ביום שני, 4 בפברואר, 2008
ע"י אוראלושש
ע"י אוראלושש
ג\'יין אייררר זהה הההסספרר...הכיי מההממםם שייששש
אפילוו הכנתיי עליוו סיכוםם לביצפר...
ג\'יין אייר, גיבורת הרומן והמספרת, נשלחה לבית דודה ודודתה העשירים לאחר מות הוריה. הדוד מת מספר שנים לפני תחילת הסיפור; מאז מותו, דודתה מרת ריד והדודנים המפונקים מתאכזרים אל ג\'יין ומדגישים בפניה שהיא נחותה מהם בגלל מוצאה העני. ג\'יין היא פשוטת מראה, שקטה וחולמנית, אך כאשר דודניה מגדישים את הסאה, היא מגיבה בהתפרצות זעם יוצאת-דופן ומטרידה את דודתה באמצעות אזכור של הדוד המת.
כאשר גוברת המתיחות בבית, ג\'יין נשלחת לפנימיית לווד, המיועדת לילדות יתומות או עניות ומנוהלת על ידי כומר קפדן וחסר רחמים, מר ברוקלהרסט. הוא מוקיע את ג\'יין כשקרנית, דבר שפוגע בה יותר מהתזונה הלקוייה והקור במקום. מנהלת בית־הספר, מרת טמפל, מזכה את ג\'יין מהאישום ותומכת בה. ג\'יין מתיידדת עם הלן ברנס, נערה מלומדת ואינטליגנטית, בעלת סבלנות רבה ואמונה חזקה באלוהים. בניגוד לג\'יין שמגיבה על העוולות בעולם בזעם עצור, הלן מקבלת בשלווה את הסבל הארצי, כולל מותה בטרם עת.
בעקבות מגפה שפורצת בלווד, מתחלפת ההנהלה והתנאים במקום משתפרים. ג\'יין מסיימת את לימודיה ונשארת בפנימיה כמורה. כאשר מיס טמפל מתחתנת ועוזבת, ג\'יין מחליטה לעזוב את המקום: היא רוצה לראות עולם מעבר ללווד. היא מפרסמת מודעה ומקבלת הצעת עבודה כאומנת־מחנכת בתורנפילד הול.
החיים בתורנפילד מתנהלים בתחילה על מי מנוחות. ג\'יין מלמדת את אָדֶל, ילדה צרפתיה בת חסותו של אדון האחוזה. היא מעבירה את זמנה עם מנהלת משק הבית, מרת פיירפקס. כאשר בעל האחוזה, מר אדוארד רוצ\'סטר, חוזר לביתו - הכול משתנה. רוצ\'סטר הוא טיפוס ביירוני מהורהר וסוער. הוא וג\'יין מתחילים להכיר ולכבד זה את זו, וג\'יין מתאהבת בו בהדרגה. כאשר חדרו של רוצ\'סטר עולה באש בנסיבות מסתוריות, ג\'יין מצילה את חייו.
רוצ\'סטר מעמיד פנים שהוא מחזר אחרי בלאנש אינגראם, יפהפיה מקומית. ג\'יין סובלת בשקט, אך כשהיא מתפרצת ומוחה בפניו, הוא מצהיר על אהבתו אליה, ומודה שחיזוריו אחר מיס אינגראם נועדו לעורר את קינאתה של ג\'יין. ג\'יין נענית להצעת הנישואים. התגובות מהסביבה לא מעודדות: ג\'יין בת 19 בלבד, תמימה וחסרת נסיון, לעומת רוצ\'סטר שהוא כמעט בן 40, בעל נסיון רב ונטול אשליות. רוצ\'סטר רוצה להרעיף על ג\'יין מתנות ותכשיטים, אך היא מתנגדת לכך ונשארת צנועה כשהייתה. היא אוחזת בעקרונות מוסריים מוצקים, והשבועות שלפני החתונה עוברים לשביעות רצונה.
טקס החתונה נקטע כאשר מופיע עורך דין הטוען שרוצ\'סטר כבר נשוי. אשתו המטורפת, ברטה מייסון קריאולית מג\'מייקה, כלואה בעליית הגג בתורנפילד הול. ג\'יין מבינה כעת את הסיבה לארועים המסתוריים שקרו בתקופת שהותה בתורנפילד. מר רוצ\'סטר, מלא חרטה, מציע לג\'יין לנסוע איתו לחו\"ל, אך ג\'יין מסרבת לוותר על עקרונותיה ועל כבודה העצמי עבור הנאות העולם וחיים כפילגש. היא לא מקשיבה לרוצ\'סטר האומר שהיא תשבור את לבו אם תסרב לו. ג\'יין עוזבת את תורנפילד באמצע הלילה, כשהיא קרועה בין אהבתה לרוצ\'סטר ובין צו מצפונה. היא יוצאת לדרך כמעט חסרת כל וללא מקום שאליו היא יכולה ללכת.
ג\'יין משוטטת בדרכים מספר ימים, ולבסוף כשהיא תשושה, מוצאת מקלט בבית של כומר, סן־ג\'ון ריברס, ושתי אחיותיו. היא חיה ביניהם בשם בדוי, אך הקשרים איתם מתהדקים. כעבור זמן מה ג\'יין מקבלת משרת מורה בבית־ספר בכפר, והיא מנהלת חיים עצמאיים בבית משלה.
כאשר סן־ג\'ון מגלה את זהותה האמיתית, מתברר שהוא ואחיותיו הם בני דודים של ג\'יין. ג\'יין יורשת סכום כסף גדול מדוד אחר שלה, שחי בחו\"ל. עקב סכסוך משפחתי ישן, ג\'יין מקבלת את כל הירושה, ולא בני משפחת ריברס. בהיותה מודאגת ממצוקותיהם הכלכליות, היא מתעקשת לחלק את הכסף בין ארבעתם, וכעת כולם מבוססים כלכלית. סן־ג\'ון רוצה לממש את ייעודו וליסוע להודו בשליחות מסיונרית. הוא מציע לג\'יין להינשא לו וללוות אותו להודו. בניגוד למצבה עם מר רוצ\'סטר, ג\'יין יכולה להתחתן כעת עם אדם בעל עקרונות, אבל היא יודעת שהוא אינו אוהב אותה, ושאם תינשא לו תבגוד בעצמה. סן־ג\'ון לוחץ עליה להחליט והיא כמעט נכנעת לדרישתו, אך ברגע האחרון היא שומעת את קולו של רוצ\'סטר קורא לה: \"ג\'יין, ג\'יין, ג\'יין\". היא חשה שהיא צריכה לענות לו, היא יוצאת וקוראת אליו: \"אני באה, חכה לי, אני אבוא\".
ג\'יין נוסעת לתורנפילד הול ומוצאת את חורבות הבית הנטוש שעלה באש. נודע לה שרוצ\'סטר איבד את ידו וכמעט את כל מאור עיניו, כאשר ניסה להציל את ברטה מן הלהבות, אך ללא הועיל - היא השליכה עצמה מהגג ונהרגה. הוא חי בבדידות בקרבת מקום הנקרא פרנדין. ג\'יין הולכת לביתו, הם מתפייסים ומתחתנים. הסיפור מסופר במבט לאחור כעשר שנים אחרי חתונתה, ובסופו היא מספרת בלשון הווה על הולדת בנם הבכור.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת