הביקורת נכתבה ביום שני, 20 בפברואר, 2012
ע"י אוריה
ע"י אוריה
לא באנו לכאן להתחרות בפתוח עלילה רוסי קלאסי, אלא למופע רוק, ודם וזרע. כמוסות של מתח ותובנות תת הכרתיות נשפכות מתוך לתוך בקצב הדפדוף. עצרתי לרגע את הטירוף הכה קריא לקראת הסוף, או בגלל שפחדתי מהנבואה או כי לא רציתי לגמור מהר.
או קיי...
לקראת הסוף העלילתי קצת משוחזרים מדי תאורי הסביבה ששיחקו בעוצמתיות רבה כראי לנפש בתחילת הסיפור.
אבל אם נתרכז בעיקר, מעבר לנדודי הזיין, יש פה הרבה געגוע, בעצם גם סוג של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד: וכאן הגיבור המסתתר דווקא סותר בתמימותו את הגלוי הרקוב, ומופיע בדמות הילד של באני מונרו, ואפשר לקרוא אותו כבאני הראשוני, האבוד. אשכרה בלדה לגבר, שיר לבן אדם.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
באותה מידה יכולת לכתוב שיר
ערפילי,זה מעניק אווירה אבל לא מובן.איני מבקשת שתכתוב את מה שיש עג הכריכה האחורית,אבל לכתוב קורהנטי-זה מתבקש.איזה זרע?איזה רוסי?איזה דם?איזה רוק?האם הכוונה למוסיקה או בלוטות רוק?והנבואה ?-מה עליה ?!
|
|
אוריה
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
לחמדה
ביקורת האישית שלי אינני מרגיש מחוייב להציג שוב את מה שאפשר לקרוא על הספר בעמוד שלו- או בצידו האחורי- אלא את נגיד.. האוירה שלו עפ"י השפעתו עלי.
אם זה ישמע לך מסקרן, ובהתרשמותך ממני כקורא, אולי תשלימי בקריאה על הספר, או בהגעה לגופו, או שלא. |
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
אוריה - לא הבנתי על מה הספר .
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת