איזה כיף שלאחרונה מדפיסים מהדורות חדשות לספרים קלאסיים מעין אלה. קניתי את הספר ב-20 ש"ח (כי היה פגום). פתחתי את העמוד הראשון ונכבשתי. יש ספרים שנדמה לך שקראת אותם, שאתה יודע מה העלילה.. כך היה עם עלובי החיים- מי לא מכיר את הסיפור. אך עדיין היתה זו חוויה נפלאה לקרוא את הספר הנפלא הזה של ויקטור הוגו. אפשר לאמר שלקרוא את הוגו גם מתאים מאד לרוח התקופה מאחר ומדובר בסופר שהיה לוחם למען צדק חברתי. "כל עוד ינציחו החוקים והנהגים פינות גיהינום בתוככי החברה..כל עוד יהיו בעולמנו עוני ובערות, לא יהיו ספרים מעין זה מיותרים בו." כך כתב הוגו בהקדמה לספר. התירגום של אביטל ענבר בהחלט מוצלח וקולח. מעבר לסיפור העלילה, הגדולה היא באופן הכתיבה, באופן שבו הוגו מתאר את הקונפליקטים איתם מתמודדים הנפשות, ויקטור הוגו ידע להכנס לנבכי המוח ולתאר את המתרחש בו בצורה נפלאה. יש בספר קטעים מעלפים, יש בו גם בסוף קצת קטעים מייגעים (כל החלק הקשור למהפכה).אין ספק שזהו ספר שמעורר מחשבה, מחשבה על האדם,על הגורל, על האופן שבו החברה משפיעה על החיים בה. זהו הספר הכי צרפתי- פריזאי שקראתי ובתור פרנקופילית היה זה תענוג בשבילי. הספר הזה בהחלט פתח לי את התיאבון לקרוא קלאסיקות נוספות שלא קראתי עדיין. ואקנח במשפט מתוך סוף הספר: "אין זה נורא למות. נורא להפסיק לחיות".. תחשבו על זה!
