לעזאזל ...המדברה... "ושילח אותו לעזאזל המדברה"
אי הבנת הבקורת שכתבתי לא הופך את הספר לטוב יותר.
הספר כתוב בסגנון שלא מצא חן בעיני עם מעטפת של הומור.

מה לעזאזל?! אני לא מבין איך מישהו יכול לא לאהוב את הספר הזה...
למה תמיד צריך שתהיה שפה גבוהה בכל ספר בעולם?
ויש שם הרבה "הומור מחודד", זה שאתה לא מבין אותו לא אומר שאין.
השם "העידן של החבר הדמיוני" לא מתאים לספר בגלל שהוא מביא מבוא רק ל-10% ממנו, ואמנם ה-10% האלו חסרי תחליף, אבל עדיין זה רק 10%.
והשם "הגלגול שקדם לחיי האמת" יהיה טוב לספר שמתאר בקצרה חיים של אנשים החיים כיום ובתיאור מפורט את חייהם בגלגול הקודם, והספר הזה מתאר את החיים של הדמויות כיום, וחלק קטן מעברם בקצרה.
הסיום אמור להיות סביר? עם כל התעלומות שמתפשטות לאורך כל הספר הסיום אמור להיות סביר?
יש רמזים לאורך הספר שמרמזים על הסיום, רק תקרא שוב ותגלה. זה ספר עם תעלומות ורמזים שצריך לקרוא אותו שוב בשביל למצוא את כל הרמזים.
"אין חוט שדרה מסודר"? זה ספר שהדמויות נזכרות בעבר כתוצאה מהדברים הקורים להם בהווה, היית מעדיף שזה יתחיל מההתחלה? כש"אריק" ובום ישבו ודיברו על זה צירוף המקרים חסר הפתרון?
ואין קשר אם אתה סומך על צרופי מקרים או לא, בעולם של הספר צירופי מקרים הם חלק רגיל מחייהם של ישויות מסוימות, כשלאנשים רגילים אין מושג שקיים דבר כזה, אין צורך לעשות השוואה בין העולם של הספר לבין העולם שלך.

מה לעזאזל?!

לגבי גיא ואמילי-נזכרתי במשהו חשוב אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן קשה לזווגם כקריעת ים סוף שנאמר אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (אל תיקרי מוציא אסירים אלא כמוציא אסירים אל תיקרי בכושרות אלא בכי ושירות) איני והאמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני לא קשיא הא בזווג ראשון הא בזווג שני. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כב/א