ביקורת ספרותית על אדם הראשון - ספריה לעם #415 מאת אלבר קאמי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 18 בינואר, 2011
ע"י מחשבות


ספרו זה של אלבר קאמי לא הגיע לידי סיכום, או לפחות, לידי טיוטה אחת גמורה. הטיוטה שבכל זאת נמצאה התגלתה בתיקו של קאמי שנהרג בתאונה.
הספר עוסק בחייו של ז´אק, למעשה חייב של קאמי עצמו. ז´אק נולד לאנרי קורמרי, חייל שנהרג במלחמת העולם הראשונה. משפחתו של ז´אק חוזרת לגור באלז´יריה ושם הוא גדל ומספר לנו את סיפור חייו עד לבית הספר התיכון, כשפה ושם משולבים קטעים מחייו הבוגרים בגיל 40.
הספר ספוג תאורים יפהפיים על חייו כילד בבית הספר, בתיכון, בבית בחברת דודו, אימו כבדת השמיעה והיפה וסבתו הקשוחה והבורה. על הכל שורה נימה של אהבה גדולה לאימו שלא השיבה אהבה, הערכה לסבתו, חיבתו לדודו וגעגועים למחנך שלו בבית הספר היסודי.
למרות הכל, הספר אינו ממש שלם ולא תמיד קוהרנטי ומרתק. אבל הספר בכל זאת מומלץ ויפה ומי שקרא את הזר והדבר צריך כנראה לקרוא גם את זה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ