לראשונה קראתי את מחזות שייקספיר בכיתה ד' - גרסא מקוצרת כמובן - וכבר אז צד המלט את עיני, אהבתי את אופיו ההססני. תקופה ארוכה לאחר מכן, לאחר שבלעתי ושבעתי מככל סיפורי שייקספיר המקוצרים בספרייה הישובית, אזרתי אומץ וקניתי את המלט באנגלית, - גם מקוצרת, אבל יותר מפורטת מזו בעברית. את הספרון בעל 63 העמודים והציורים המכוערים בלעתי בלא יותר משעתיים - וזאת על אף האנגלית הירודה שלי. רק עתה, בהיותי כבר בכיתה ז' ומתכוננת לבת מצווה, הרשיתי לעצמי להתקרב למחזה עצמו.
נכון, יש כאלה שיגדירו דבר כזה במילה אחת - שממון. למזלי איני נמנית עם סוג אנשים אלו. אני מסכימה,הספר באמת כבד, אך בסופו של דבר הודיתי לעצמי על כוח הרצון שכמעט נשבר, אך לא לפני הסוף. במקביל קראתי גם את הגרסא המלאה של יוליוס קיסר,והאחרון עניין אותי הרבה יותר. לא מפני שהשני הוא מחזה יותר טוב - רק מפני שאני יודעת דבר או שניים על ההיסטוריה של התקופה. מסקנה: המלט הוא המחזה האהוב ביותר עלי, אך רק בגרסא מקוצרת.
![המלט נסיך דנמרק [מהדורת עוגן]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers22/226882.jpg)