ביקורת ספרותית על הלכנו רחוק מדי מאת מיה לויטה
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 30 ביולי, 2010
ע"י אורי רעננה


עיסקת חבילה כמו בסופרמרקט 3 ספרים בספר אחד.

התחלת הספר מקסימה , אנרי נוטש את חיי היום יום ונעלם לצרפת.
הדמויות מוצגות יפה מאוד.
בזה מסתיים החלק הראשון.
לאחריו לאט לאט הספר מתחיל לדשדש.

הכותבת היא איש מדע ביסודה ולא תתן לשום פרט או ניואנס להעלם, ומכאן בעצם הקורא תקוע עם טחינת פרטים, שאינם תורמים לעלילה.

יש כאן חומר גלם לשלושה ספרים:
אנרי, העלמותווכל הקשור בזה.
שירה ,אדם ויהל כעולם אחר
ואולי הסיפור של צ'אד ,רובר ומשפחתו

ברור כי סופרת כמו נעמי פרנקל היתה כותבת שלושה ספרים כמו שעשתה בטרילוגיה שאול ויוהאנה.

מיה לויטה באה ממדע וזה מורגש. לכן שמות אתרים וערים בחו"ל הם בכיתוב המקורי ובצרפתית.
אני מכיר את הסביבה בצרפת והסופרת דייקה בתיאורים, כולל של החמניות ( לפעמים זה התירס ) בקיץ. אבל זה מכביד לראת כיתוב באותיות לועזיות.
בקיצור עריכה לשונית ותחבירית מצויינת.
עריכת תכנים מחייבת עבודה יסודית.

מורגש כי על הסופרת להשתחרר נפשית כך שהתסיפור יזרום.
אפילו אירועים של אהבה כתובים בסגנון ארכאי של שנות הארבעים.

אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רעיה נדן (לפני 15 שנים ו-2 חודשים)
הלכנו רחוק מדי מאת מיה לויטה ברצוני להתייחס לביקורתו של אורי על ספרה של מיה לויטה, "הלכנו רחוק מדי".
בשלוש נקודות איני מסכים אתו:
1. הספר מתאר את היחסים ההדוקים והמורכבים מאוד של הדמויות הרבות שבו. כל דמות משפיעה השפעה עמוקה ומשמעותית על רעותה, אף גורמת לה "ללכת רחוק מדי". לכן טוב שהספר נכתב בכרך אחד – ולא פוצל לשלושה, כהצעתו של אורי.
2. הפרטים הרבים, הנוספים במהלך הספר לדמויות השונות, לא רק שאינם טפלים ומיותרים, אלא להיפך: מוסיפים על הידוע כבר, וכך גורמים להבנה טובה יותר שלהן. אציין גם שהם נוספים בהדרגה, וכך משתלבים בסגנון הספר הקולח והרווי מתח ומסתורין.
3. אירועי האהבה "הארכאיים" – דווקא בכך מעלתם בספר זה, שסגנונו עדין ודמויות מדברות במצבים אלה בהיסוס ובהתחשבות רבה איש ברעהו.
אוהבי עלילה רבת דמויות, המשתלבות זו בזו באופן הדוק, אפופת מתח ומסתורין – ספר זה הוא בשבילכם!
אבי, קריית גת




0 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ