ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שני, 12 ביולי, 2010
ע"י אורי רעננה
ע"י אורי רעננה
כרגיל ספר מענין
ספר שמתמקד באנשים בתיאטרון חובבים ביפו.
הדמויות מוצגות יפה, הנושא מרתק.
למה לא נתתי ציון מירבי? כי עמיה שכחה איך לא להיות פסיכולוגית.
הנה עמיה הופכת לחלק מהתאטרון.היא כותבת על עצמה וארוע שקורה לה.
ובכל זאת היא בורחת בחלקים של הספר לתפקיד הפסיכולוג, המראיין את חברי הקבוצה ובתפקיד מרוחק, חיצוני לעתים תוך מתן הערות והערכות פסיכולגיות.
זה משאיר טעם תפל בקריאה.
חבל, כי יש כאן קבוצה עם סינרגיה.
המנגנון הפסילוגיסטי הזה קורע אותי כקורא, אני לא יכול לצלול לסיפור ובכל פעם שאני עושה את זה אני נתלש על ידי ראיון.
ועם כל זאת תזכרו זו עמיה ליבליך והיא כותבת טוב.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת