ביקורת ספרותית על ניקולאס ניקלבי (2011) מאת צ'ארלס דיקנס
ספר טוב

---

נהנית מכל רגע! במבוא לספר מציינת עירית לינור, המתרגמת, ש"דיקנס לא כתב קלאסיקה, הוא כתב בידור". ואכן, הספר הוא בידור. פשוט לקרוא - יש דמויות טובות, יש עלילה והיא אפילו מתפתחת, יש דיאלוגים, יש הומור, יש מוסר השכל (הטובים והיפים מנצחים את הרעים המכוערים, העניים מתעשרים והקמצנים באים על גמולם כבר בעולם הזה).

כמה מילים על הספר: ניקולאס ניקלבי הצעיר מתייתם מאביו ונותר מטופל באמו (טובת הלב אך הטפשה) ובאחותו (יפה, חסודה וצדקת). מצבם הכלכלי מדרדר והם (אויה!) נופלים לעוני כה חמור, עד כי ידם משגת בקושי להחזיק במשרתת אחת. בצר להם הם פונים לדוד, ראלף ניקלבי, אחי האב - אדם שהתעשר מהלוואות בריבית. ראלף ניקלבי אינו שש לעזור לקרובים העניים וכבר עם פגישתם הראשונה הוא מסתכסך עם ניקלואס ניקלבי הצעיר. כעונש הוא שולח את ניקולאס להיות מורה כפרי בבית ספר מרוחק ונצלני, את הבת לעבוד עבור אישה חמדנית ואת האם מעביר לבית מרוחק ומתפורר. מכאן מתחילות ההרפתקאות של המשפחה, הנפרדת ומתאחדת שוב, ופוגשת גרליה של דמויות - חיוביות ושליליות - של מחזרים, מעבידים, מעונים, שחקני תיאטרון, אנשי חברה גבוהה ונמוכה, לווים ומלווים. עד הסוף המגה-טוב, כמובן.

לאורך השנים נרתעתי מדיקנס כי התרגומים מאוד מיושנים, והיתה לי דיעה קדומה שמדובר בספרים "כבדים", מהסוג ה"איטי". לשמחתי הרבה התבדיתי. אני מודה, שמה ששכנע אותי לקנות את הספר הזה הוא המבוא היפה של עירית לינור, שכותבת מתוך חום-ליבה ואהבתה הרבה לדיקנס בכלל ולספבר הזה בפרט. אני שמחה שעשית זאת! רציתי לקרוא ספר שיהיה לי פשוט כיף לקרוא, אבל לא מהסוג הנמוך באמת שמוציא ת המוח שלי לחופשה. בספר הזה היה את כל מה שחיפשתי: עב-כרס, כלומר, יספיק (יחסית) לימים רבים; קולח ומהנה, כזה שאשמח לחזור אליו לאחר כל הפסקה בקריאה; מעניין, מסקרן ורלוונטי.
בקיצור, מומלץ בחום, גם לימות החום.

» ביקורות נוספות של עורכת
» ביקורות נוספות על ניקולאס ניקלבי (2011)