ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 9 באפריל, 2010
ע"י קוראת
ע"י קוראת
אקדים ואומר שהספר מומלץ, מעניין, מותח סוחף היסטורי.
מספר שנים יושב הספר הזה על המדף אצלי בבית. קבלתי אותו במתנה. משום מה לא התחברתי לכלום כשהבטתי על הספר, לא לכריכה לא לשמו ובמיוחד לא לצמד המילים על הכריכה שילוב של "תשוקה ופוליטיקה" (לא יודעת למה שילוב של שתי מילים אלו גורמים לי דחייה אולי כשאני נזכרת מי מעורב בפוליטיקה אצלנו....חחח) כל אלו גרמו לי לדחוף את הספר אי שם באחד המדפים "לפעם אחרת". לבינתיים קראתי ספרים רבים, מחלקם נהניתי ומחלקם פחות. בחופשת פסח "נתפשתי" ללא ספר קריאה זמין וניסיתי את מזלי במדף הספרים שממתינים לי בפינה.
הוצאתי את הספר "חוט השני", הפכתי אותו מכל הכיוונים לנסות להבין מי הוא ומה הוא, נכנסתי לאינטרנט לקבל יותר פרטים על הספר - נאדה. גם לא בסימנייה.
מסתבר שאף אחד לא קרא או לא הגיב עליו ברשת. (בכל אופן אני לא מצאתי). בחיפוש פרטים על הסופרת מנדי רייס דייוויס , מצאתי סיפור בפני עצמו על חייה כנערת שעשועים בריטית המעורבת בפרשת ריגול שערורייתית, שעלתה לארץ, התחתנה עם מלך חיי הלילה רפי שאולי, יחד פתחו את רשת המועדונים הפאב ומסעדת "מנדיס" והייתה קשורה בעוד פרשיית אהבים עם אחד השרים הבריטיים, ובנוסף התפרסמה בעת שתמונת עירום שלה פורסמה באחד העיתונים ואם הבנתי נכון גם שיחקה בכמה סרטים.
בקיצור לגברת באותם זמנים כנראה לא היה זמן לפשפש במדף הספרים ולחפש מה לקרוא.
במרוצת הזמן ... כתבה כמה ספרים (3?) וביניהם חוט השני .
חוט השני - בשתי מילים - אהבתי מאד.
הסופרת אכן שילבה בספרה תשוקה ופוליטיקה אך עשתה זאת בסגנון לא כבד , מעניין ומסקרן לדעת עוד וללמוד מעבר לקריאה. הסופרת שילבה סיפור דמיוני עם עלילה היסטורית אמיתית משפחת "אהרונסון" מייסדי מחתרת ניל"י, כשבספר מסופר על משפחת "לוינסון", שרה, אהרון ושאר הדמויות.
מקריאת האפילוג הבנתי ישר באיזו תקופה מדובר ובאיזו משפחה. מאחר ואני לא ממש מתחברת לספרים בנושא הסטוריה של ארץ ישראל (למרות שאני מאד אוהבת ספרים היסטוריים מתקופות שונות בעולם)כמעט נשברתי אחרי האפילוג. מיד הבנתי שהתקופה היא תקופת משפחת אהרונסון/אבשלום פיינברג, החלטתי לתת צ'אנס -- ונשבתי -
בסיפור, בספר, בכתיבה, בעלילה, בסיגנון, בספר מצאתי כל מה שאני אוהבת. סיפור הכתוב בצורה לא כבדה, לא מפליגה בתאורי תיאורים, העלילה זורמת, מתרחשים כל הזמן דברים, יש מתח, יש הומור, לפעמים סגרתי את הספר כדי להשאיר לי "עוד" ממנו למחר כדי לא לסיים אותו כל כך מהר. למרות שאני יודעת את סוף ההתרחשויות ההסטוריות , הייתי במתח לאורך כל העלילה ותהיתי מה יהיה סוף הספר, מה יהיה עם שרה עם אהרון עם רוזן וכל המשפחה? וחיים שנשאר בקושטא? הסוף בספר זה שלא נצמד למקור - מפתיע.
הסופרת כותבת טוב וגם השילוב שבחרה בו מעניין.
ברור היה לי שלאחר קריאת הספר אגש לאינטרנט לקרוא שוב עוד עובדות על המשפחה ועל התקופה בה שלטו התורכים בארצנו, תקופת הבריטים, על רצח העם הארמני או יותר נכון שואת העם הארמני שהתבצעה ע"י התורכים וגם הוא מתואר בספר.
בקיצור אני ממש ממליצה לכם לקרוא, יש סיפור אהבה יש מתח וכספר היסטורי יש מה ללמוד ולהיזכר, מה צריך עוד?
אני רק תוהה - מדוע אין שום ביקורת על הספר באף מקום ברשת? אין המלצות, כאילו לא היה קיים.
אני בטוחה שהספר הזה היה יכול להיכלל בשקט היום בין רבי מכר, הוא איננו נופל במאום מכל רבי המכר שאנו מכירים, אוהבים וממליצים, מעניין
סיימתי את קריאת הספר עם טעם של עוד ולכן אמשיך בספר "אות מאבשלום" , ולאחר מכן "גיא אוני" - גם בגלל הסיפור המעניין וגם בכדי לא לבלבל מציאות עם דמיון.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת