ביקורת ספרותית על תמונתו של דוריאן גריי (2006) מאת אוסקר ויילד
ספר טוב

---

אולי המאפיין החשוב ביותר ברומנים ריאליסטים הוא זה אשר מציג את המציאות כפי שהיא ומבלי לייפות אותה.
וזו הייתה אכן המציאות של סוף המאה ה-19, ויילד, בספרו זה מציג את כל חלואי התרבות האנושית מלגו ומלבר באנגליה של 1890 דרך הדמות החולה "בריאה" של דוריאן גריי.

במהלך קריאת הספר, ניפגש עם שלושה דמויות מרכזיות אשר כל אחת מהן מציגה לנו אסכולה חשיבתית שונה מהאחר ומבארת לנו ביתר שאת את הקוטביות בין פילוסופיות החיים של החברה דרך הדמויות.

דוריאן גריי, הנער, היה ככלי ביד היוצר בשביל לורד הנרי, דוריאן פשוט נפעם כל פעם מחדש מחכמתו, מהגדשת הציניות של הנרי, כמעט בכל נושא וזאת למרות שבנקל ניתן לחשוב כי הסתירות והפרדוקסים שהלז מציג על כל נושא בחברה מאפיינים את דמותו הוא, כאדם שנוי במחלוקת בינו ובין עצמו..

לכל אדם יש את ה"מלאך הטוב" וה"שד הרע" שיושבים בבארות העמוקות של מוחנו ומשפיעים על כל החלטה בחיינו, ובכן, גם כאן, אך בדמויות ממשיות יש לו לדוריאן את הטיפוסים השונים בתכלית האחד מהשני. את באזיל הצייר המדופלם והענו תכירו לבד במהלך קריאתכם ותחליטו בעצמכם, עם מי אתם מזדהים? הנרי או שמא באזיל...

על כתיבתו של אוסקר ווילד אין כמעט מה לומר, הכתיבה מושלמת, איכותית, ומשאירה אותנו כל פרק עם שאלות מהותיות שהתשובה עליהן היא אינה לעולם שחור או לבן..
את ביקורתו האישית על מצב החברה ניתן לסכם במשפט האחרון של הספר, המונולוג של דוריאן אל מול מראהו המזוייע של רוצח בדמות האדם המושלם:
"..למכוערים ולשוטים ניתן הטוב שבעולם הזה. הם יכולים לשבת בשקט ולצפות במחזה. אם אינם מכירים את הניצחון, לפחות אין להם חלק גם בתבוסה. הם חיים כפי שהיה על כולנו לחיות, בלי הפרעה, בלי התרגשות, בלי דאגה. הם אינם מחריבים את האחרים, ואינם נחרבים בידיים זרות..."

אני מאמין שהבנתם שאני אישית ממליץ בחום על הספר ואם לא השכלתם להבין, טוב אנ כנראה שאני מושפע מהנרי:-)

מקווה שתהנו..

» ביקורות נוספות של a.s
» ביקורות נוספות על תמונתו של דוריאן גריי (2006)