ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 28 בדצמבר, 2009
ע"י omriqo
ע"י omriqo
אירן נמירובסקי מביאה את סיפורה של צרפת בתקופת מלחמת העולם השנייה: עם תחילת הכיבוש הגרמני ההמונים בורחים מפאריס מחשש להחרבה של העיר בהפצצות ופולשים לאזור הכפר.
חלקו הראשון של הספר "סערה ביוני" מציג את סיפורם של אנשים ממעמדות שונים אשר בורחים מהעיר – מנהל בנק והפילגש שלו, סופר מפורסם, פקידת בנק ובעלה וכיו"ב. בחלק זה הפרקים כתובים כתמונות מנקודת מבט צינית ואף סרקסטית לעיתים ואנו מגלים שוב כמה נמוך האדם יכול להגיע כשהוא חושש לחייו, בלי קשר למעמדו ו/או השכלתו בשגרה. נהניתי מאד מחלק זה.
חלקו השני של הספר "דולצ'ה" עוסק בקשר רומנטי הנוצר בין אישה צרפתייה נשואה, אשר בעלה בשבי הגרמני, וקצין גרמני המתגורר בביתה, אי שם בעיירה כפרית באזור הכיבוש הנאצי על כל המתחים עם חמותה ואנשי הכפר. חלק זה כתוב לא ע בכלל אך הזכיר המון סיפורים (וסרטים) דומים על אהבה "בלתי אפשרית". הקשר בין החלקים השונים די קלוש ומתבסס על אזכור דמויות משותפות.
עפ"י התכנון המקורי היו אמורים להיות לספר עוד 2 או 3 חלקים, ואולם המחברת, ממוצא יהודי, נלקחה לאושוויץ שם מתה ממחלה ולא זכתה להשלים את ספרה וחייה. כתב היד נשאר בידי בנותיה אשר הצליחו להימלט מגורל דומה, ופורסם לפני מספר שנים.
מבין הנספחים שבסוף הספר מצאתי מעניין במיוחד את הנספח המציג הערות שכתבה לעצמה נמירובסקי במהלך כתיבת הספר ובהן מתואר תהליך החשיבה שלה במהלך הכתיבה וכן כיצד היא רואה את הדמויות השונות, מה יהיה המבנה הכללי של העלילה והחלקים הנוספים ועוד. מעניין להציג לנבכי המחשבה של הסופר. כמו כן נדהמתי מהביטחון העצמי שהיא מפגינה בכותבה (לעצמה) על כך שהספר הנכתב הוא יצירת מופת ומשווה אותו למשל לאנה קרנינה של טולסטוי.
קריאת הספר העלתה בי מחשבות רבות לגבי גורלה של המחברת, קשרה לעולם היהודי, וזרותה בצרפת.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
