ביקורת ספרותית על בדרך אל החתולים - ספריה לעם #377 מאת יהושע קנז
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 28 בדצמבר, 2009
ע"י omriqo


יולנדה מוסקוביץ' היא קשישה בודדה המבלה את ימיה במוסד שיקומי / טיפולי לאנשים מבוגרים, לאחר שנפגעה ברגלה (הפגועה ממילא).
בין שכנותיה של יולנדה לחדר נמצא קשישה הגוססת מסרטן אשר בקשתה האחרונה היא למות במוסד עם חברותיה ולא לבדה בדירתה, קשישה בכסא גלגלים בעלת משפחה רחבה אשר מסרבת לטפל בה בעצמה (ומחכה שתמות כדי לזכות בירושה כולה), קשישה משוגעת וסנילית וכו'.
חייהם של הקשישים נעים בין שנאה קיצונית לאחות הראשית, יחסי אהבה-שנאה עם חבריהם למוסד, התמודדות עם נסיונות ניצול מצד הצוות הסיעודי וחיזורים רומנטיים. הגורל האכזר מתגלה לא פעם, כאשר למשל המטורף כרות הרגליים של המוסד מתגלה כרופא ילדים ידוע בצעירותו.
יום אחד יולנדה משתחררת מהמוסד ועליה לחזור לבד לדירתה אשר בקומה הרביעית ולהתמודד עם החיים ללא המוסד השנוא-אהוב.
זו לא הפעם הראשונה שאני נתקל בעיסוק של קנז בזקנה – גם ב"מחזיר אהבות קודמות" היתה דמות של קשיש המטופל ע"י פיליפינית.
קנז לא כותב רע, אבל הנושאים שעסק בהם ברומן זה לא דיברו אלי כלל. וחבל. לא יודע אם אגש אליו שוב.
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



0 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ