ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 בדצמבר, 2009
ע"י omriqo
ע"י omriqo
ג'וליוס וינסום גר לבדו בבקתה בצפון ארה"ב על גבול קנדה. במרחבים שסביב הבקתה ישנה תנועה מתמדת של ציידים וקולות ירי. יום אחד מגלה ג'וליוס שכלבו נורה למוות מטווח קצר. כשהוא תולה בעיירה הסמוכה מודעה לחיפוש מידע אודות היורה הוא נענה בהערות נוסח "ביי-ביי כלב", "אז מה, כלב אחד פחות". התסכול מביא אותו לערוב ביער לציידים ולרצוח אותם. לכאורה סיפור על רוצח מטורף.
ג'וליוס חריג לא רק בהתנהגותו, גם במראהו - גבוה בלונדיני כחוש ובהיר. הוא נושא את מורשתם של סביו ואביו אשר לחמו במלחמות העולם ונשבעו לא לירות שוב, אימו מתה בלידתו והקשר היחידי שלו עם נשים מתחיל ומסתיים באי ודאות גדולה. מעולם לא היתה טלויזיה בביתו והוא מבלה את ימיו בקריאה מהספריה הביתית העשירה שהותיר אביו.
דונובן טווה כאן סיפור מקסים על בדידות האדם ועל חיים בצל איתני הטבע אשר מכתיבים לאדם את תנועותיו ובמידה לא קטנה מושלים בעולמו הפנימי. סיפור הרציחות הוא בשוליים, מצאתי עצמי מזדהה עם תחושות הגיבור בהיבט בדידות האדם, החשש מהלא מוכר ומהלא ידוע וחוסר האונים מול איתני הטבע ומול, להבדיל, קבוצות אנשים מסוימות.
לטעמי מדובר ביצירה פיוטית מרגשת אשר הזכירה לי במעט את יצירתו של לימסארס.
נהניתי.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
