ביקורת ספרותית על אשראם מאת רם אורן
ספר בסדר

---

האושר - ככל שהתייסרת להגיע אליו, כך גודלו וחוויתו יהיו גדולים יותר. במילים פשוטות: קיים יחס ישר בין גודל הייסורים לעוצמת האושר. וואללה, דברי אלוהים חיים!
זהו, במשפט אחד, תמציתו של הספר.
ובשני משפטים: עו"ד מצליח - מיקי שמיר שמו, נבלה לא קטנה, נהנתן ובוגד באשתו 'על ימין ועל שמאל', נקרא לשדה התעופה כדי להציל הודי שלא מצא חן בעיני מפקד המשטרה במקום, והיה מועמד לגירוש. בזכות טיפולו המהיר של העו"ד, גיבורנו - ההודי ניצל ונשאר בארץ. הוא מוזמן לביתו של מצילו והאהבה הרוחנית בינו לבין עופרה אשתו - פורחת. היא מוקסמת מתורתו וממנהגיו, וכפי שאומרים בשפתנו: 'מאבדת את הראש'. הסידור הזה - שבה אשתו עסוקה בעולמה החדש, ממש מתאים לבעלה, שממשיך ליהנות ולבגוד בה. בעקבות מקרה טרגי שנוחת על המשפחה, יוצא מיקי לחפש את האדם שגרם לכך. במהלך חיפושו בהודו הוא נחשף לחיים הקשים בכלא, ולהבדיל - באשראמים. בכל חודשי חיפושיו נתונים חייו בסכנה, ולמזלו בא לעזרתו הודי מקומי, ובכוחות משותפים הם נלחמים ברעים.
בספר, מצליח רם אורן ליצור סיפור מעניין, מותח בהרבה שלבים, ומחבר אותך, הקורא, לעלילה.
...עד ש: כולנו מכירים את סיפור הפרה שנתנה את יבולה, אל תוך הדלי, עד שבהינף רגל בעטה בדלי וכל החלב נשפך. ממש לקראת הסוף, העלילה מקבלת תפנית הזויה כאשר המספרים אותה מגדילים את להבת ה'אי הגיוניות', וכל זה במטרה להעצים את גודל הייסורים.
מזכיר פה ושם, במעט, את "הנזיר שמכר את הפרארי שלו", ומי שאוהב את סגנון החיים הזה, והודו המכוערת והמטונפת היא 'כוס התה שלו' - כל הסיכויים שיאהב את הסיפור.
מבחינתי, לא סבלתי וציון בין 'בינוני' ל'טוב' מגדיר היטב את שחוויתי.

» ביקורות נוספות של י. קליש
» ביקורות נוספות על אשראם