ביקורת ספרותית על הכול משנה מאת רון קורי
ספר מעולה

---

מקורי, סוחף, יצירתי ומקסים.

סיפורן של דמויות מאד לא שגרתיות עם סיפורי חיים מעניינים, כאשר במרכזן עומדת דמות של ילד שהופך לנער אשר חוזה חזיון שבו העולם יישמד כליל כשיגיע לגיל 29 בערך. פעולותיו ומחשבותיו מושפעות מחזיון זה ומעניין לראות אילו בחירות הוא בוחר כשמנחים אותו הפחד מצד אחד וההבנה כי הזמן קצוב מצד שני.

הכתיבה מצויינת ומקורית,לפעמים בגוף ראשון, לפעמים בגוף שלישי(אלוהים?, מלאכים שומרים?), הדמויות מעניינות ולא שגרתיות, הסיפור מקסים ומרגש מאד.

ציטטות נבחרות, (למרות שיש המון, כל הספר שווה ציטוט).

ילד -

"אך הבדיקות האלה אינן מגלות שום דבר, מפני שטרם הומצאה בדיקה שביכולתה לגלות שאתה סובל מאימה עמוקה שנגרמת בעקבות ידיעת הקץ המאיים להכרית את היקום כולו..."
(עמ' 55)

נער -

"תמונות צצות ומתפוגגות בסדר שהוא פחות או יותר כרונולוגי, מהזיכרון הראשון שלא ידעת שיש לך - שבו אתה מוצמד אל חזהו של אביך בידי זרוע הבטון האיתנה שלו בעת שהוא מחזק את אחיזתו בישבנך המחותל - ועד ליום שבו חזרת הביתה אחרי שאיימי אמרה לך שהכול נגמר בינכם. כל סצנה צבועה בצבע שמתקשר אל הרגש שהסצנה הזו מעוררת: אדומים לכעס ולבושה, לעיתים נדירות צהובים לשמחה, לבנים לדרגות משתנות של אדישות, וכחולים לצער. בעת שאתה צופה בזה מתברר לך שהכחול הוא הצבע המרכזי בחייך, כמעט הווה בכול, ומופיע לעיתים קרובות כל כך שהוא הופך צהובים לירוקים, אדומים לסגולים וכך הלאה."
(עמ' 171)

בוגר -

"בכל החיים שלי אף פעם לא היתה לשום דבר משמעות. האבדון תמיד ארב לי מעבר לפינה, אז איזה טעם היה לי, נגיד, לנסות להגיע לנבחרת הכדורסל של בית הספר, או לפתוח חיסכון לפנסיה, או להוליד ילדים, או כל שאר הדברים שאנשים רגילים לעשות? שום טעם. לשום דבר. נסה לדמיין איך זה לחיות ככה....

" אין צורך לציין שזה העלה אצלי כל מני שאלות פילוסופיות כבדות. שום דבר לא היה חשוב. היה זמן שהתחלתי קצת להשתגע. חשבתי על דברים די נוראיים, אני מוכרח להגיד.
אה כן. למשל להפציץ בניין ממשלתי...."
(עמ' 229)

הכתיבה שנונה ויש בה לא מעט הומור למרות שאני באופן אישי בחרתי לצטט את המשפטים הרציניים יותר בספר שנגעו בי יותר.

כל הסיפור מעורר מחשבה - הסוף נמצא מעל ראשו של כל אחד מאיתנו (יש לי אימרה - הסוף לא יהיה טוב:) אך אנו לא חושבים על זה ביומיום, למעשה אנו מדחיקים עובדה זו לגמרי. וגיבור הספר עוד במצב טוב - אנו אפילו לא יודעים אם נגיע לגיל 29...

מומלץ מאד מאד!!!

» ביקורות נוספות של ליאת
» ביקורות נוספות על הכול משנה