ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 ביולי, 2025
ע"י אסתו'ש
ע"י אסתו'ש
את הספר עד שתחזור אליי שכתבה אילה דקל קראתי באמביוולנטיות .
מצד אחד נהניתי מכתיבתה האותנטית והכנה , הנוגעת והמרגשת , כך שלא יכולתי או רציתי להניחו מהיד . זה גם הזכיר לי לקרוא בהקדם את שני קודמיה שממתינים לי בסבלנות על המדף .
ומאידך לא יכולה לומר שנהניתי לקרוא רומן משפחתי ישראלי במציאות מורכבת של החיים בצילה של מלחמת חרבות ברזל בו נחשפתי לדיוק ומבט מקיף ומעמיק בהשלכותיה , ובפרט במערכת יחסים של נישואים כשהזוגיות הופכת ליותר עדינה ושבירה בעקבותיה , מה שנגע וחדר לליבי באמפטיה וחמלה .
הספר מספר את סיפורם של גיא ורחלי זוג נשוי ולהם שני בנים .
אך גם בעצם מספר את סיפורה של החברה הישראלית שהשתנתה מאז השביעי באוקטובר .
גיא מוקפץ למילואים שמתארכים לזמן לא מוגדר . הוא נכנס לעזה ומתחיל להילחם , הוא נלחם על הבית , וכקצין ומפקד נלחם על חיי חייליו ונלחם גם על חייו ובעיקר נלחם על עצמו כדי לשרוד.
רחלי נשארת עם שני בניה בביתם , הכל מוטל על כתפיה .
היא מתחילה לתפקד בעל כורחה כאמא וכאבא .
על אף שאמה מסייעת לה והיא בקשר עם חברותיה נשות המילואים הנמצאות שם אחת עבור השניה היא מרגישה לבד .
עוברים חודשים רבים , והיא מחכה לו עד שיחזור ... היא לא יודעת מתי יחזור , ואיזה אדם הוא יחזור. וכשחוזר הביתה החיים אינם כמו שהיו , הוא חוזר אדם אחר שהיא כבר לא מכירה , והיא ממש מנסה בכל כוחה וחייהם וחיי משפתחתם עוברים טלטלה ועל אף אחד מבני המשפחה המלחמה אינה פוסחת ...
מבנה הספר חכם ומדויק שמובא בשני קולות , קולו של גיא וקולה של רחלי המעניקים מקום בטוח ושווה לקשת הרגשות של כל אחד מהם .
כל פרק פותח בציטוטים מרגשים ובועטים של נשות המילואים שהתרגשתי לקרוא , ומחלקם אף דמעתי .
הפרקים הם פרקים קצרים שהעניקו לי מרווח נשימה לעיכול והכלה .
עד שתחזור אליי ספר מרגש עוצמתי ומטביע חותם ! ספר חשוב ובעיני רצוי ואפילו חובה בקריאה ולא בהדחקה , בכדי להבין ולו במעט את משפחות המילואימניקים שהלוואי ובמהרה ישובו לחיק משפחתם בריאים ושלמים , שתהיה עסקה בקרוב והחטופים ישובו הביתה ונשוב לקרוא אירועים אלה
רק בספרים ! והפעם אני יותר מממליצה !
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת