ביקורת ספרותית על על שלוות הנפש - זמן לפילוסופיה # מאת פלוטרכוס
ספר מעולה

---

כשאני קורא ספרים אני מעתיק ושומר לי קטעים מעניינים. כאן העתקתי לי את רוב הספר.
יצירת מופת פילוסופית שעוסקת בשיטות המנטליות לחיים מאוזנים נפשית, ומה שמדהים זה שפלוטרכוס לא כתב אותה באופן מסודר ושיטתי אלא, כפי שהוא כותב בהקדמה ליצירה, פשוט אסף קטעים שהוא חיבר על הנושא ושלח בחופזה לחבר שביקש ממנו טקסט על הנושא הזה. מדהים איזו יצירה חזקה, חסרת כל מילה מיותרת, ומקיפה כל כך הרבה בלקוניות שלה יצאה לפלוטרכוס.
טקסט מרתק ופרקטי שאני ממליץ לכל אדם לקרוא, כי כל אחד ימצא דברים לקחת מכאן לחייו שלו, בטח בעת בה אנחנו חווים מתחים נפשיים מוגברים.

חלק מהקטעים שאהבתי:

- על החכמים לדאוג להלכי מחשבה הגיוניים, המסייעים בשליטה על הרגשית הסוערים, לפני שרגשות אלה פורצים. כך הם יהיו יעילים יותר משום שהוכנו זמן רב מראש הרי כפי שכלבי פרא נסערים למשמע כל צעדה אך נרגעים רק כשהקול מוכר להם, כך גם לא קל לעצור את רגשות הנפש הסוערים אם אין בנמצא מחשבה הגיונית, שהיא כבת בית ורגילה במחוזותינו, העוצרת בעדם. (פרק 1)

- מדוע, יקירי, אתה בוחן יותר מדי את צרותיך ועושה אותן מוחשיות ובנות־קיימא אך לעבר הדברים הטובים אינך מפנה את מחשבתך? כשם שכוסות־רוח מושכות לתוכן את הנגע שבבשר, כך אתה אוסף לתוכך את הגרוע שבענייניך, ואינך טוב במאומה מכִיוֹס. איש זה נהג למכור לאחרים יין משובח לרוב, אך לארוחת הצהריים שלו עצמו היה מבקש לטעום יין חמוץ. משנשאל אחד ממשרתיו על ידי אחד אחֵר מה עשה אדונו בשעה שעזב אותו, השיב: "הוא היה עסוק בחיפוש הרע, למרות שהטוב היה בנמצא." (פרק 8)

- הרי זה חסר־דעת להיות טרודים ממה שאבד ולא לשמוח על מה שנותר. אולם כמו ילדים קטנים, שנלקח מהם צעצוע אחד מתוך רבים שברשותם, משליכים את הנותרים, בוכים וצועקים, כך אנו באופן דומה, אם המזל לוקח מאיתנו דבר מה אחד, הופכים את כל השאר לחסרי־תועלת בעבורנו בעודנו אבלים ומלאי־צער. (פרק 8)

- בציפיותנו אנו שואפים לדברים גדולים מדי, ואז, משידנו אינה משגת אותם, אנו מאשימים את הגורל ואת המזל, אך לא את טיפשותנו. שהרי זה שרוצה לירות חץ בעזרת מחרשה או לצוד ארנב בעזרת שור אינו חסר מזל, וגורל זדוני לא נמצא בעוכריו של מי שאינו מצליח ללכוד צבאים בעזרת סלים ורשתות דייגים; אנשים אלה מנסים לעשות את הבלתי־אפשרי בגלל טיפשותם וסכלותם. הסיבה לכך היא אהבה עצמית יתֵרה; היא הגורמת לנו לרצות להיות ראשונים, לנצח בכול, וליטול חלק בכל דבר מבלי שנדע שובע. הרי העשירים דורשים להיות בו בזמן מלומדים, חזקים, שמחים במשתאות ונעימי הליכות, ידידי מלכים ובעצמם מושלי ערים, ולא רק זאת, אלא שאם אין להם כלבים, סוסים, שֹלווים ותרנגולים המצטיינים באיכויותיהם, לבם דואב. דִיוֹנִיסִיוֹס הבכיר לא היה מרוצה מהיותו הגדול מן הטיראנים של זמנו. משום שלא ידע לדקלם שירה טוב מפִילוֹקְסֵנוֹס המשורר, או לנהל ויכוח מלומד טוב מאפלטון, השליך את הראשון לעבודה במחצבות ואת האחרון שלח לאָיגִינָה ומכרו לעבדות. אך אלכסנדר לא היה כזה, וכשהאצן קְרֵיְסוֹן התחרה איתו במרוץ ונראה היה כי בכוונה האט את קצבו, כעס אלכסנדר מאוד. ואכילס, בשירת הומרוס, אמר תחילה: "אף לא אחד מבין האכאיים עוטי שריון הנחושת משתווה לי." ויפה הוסיף: "בקרב; אך בנאום גם אחרים טובים ממני." (פרק 12)

- בענייני אנוש, אין דבר טהור וזך. אלא, כמו שיש במוזיקה צלילים נמוכים וגבוהים, ובדקדוק קיימים תנועות ועיצורים, ומי שהוא מוזיקאי ולשונאי אינו זה המפריד ונמנע משימוש באחד על פני האחר, אלא זה היודע להשתמש בכולם ולמזגם לכדי יצירה ראויה, כך גם בעניינינו, אשר יש ביניהם ניגודים, אל לנו להתייאש ולוותר בעת צרה, אלא, כמלחינים, עלינו לעמעם את הצלילים הצורמים בעזרת אלה הערבים לאוזן, את הדברים המזיקים עלינו להקיף בדברים מועילים ולהפוך את מרקם חיינו להרמוני ותואם את טבענו. (פרק 15)

- כאשר הוא מוקף עניינים פחותים, עליו לבחון עניינים נעלים יותר, אל לו להתחמק מהם, להסיר מנפשו דאגה כלפיהם או להימלט לעבר טענות כגון "אולי לא יהיה גרוע מכך." שהרי עדינות נפש, המכלה את זמנה בדברים קלים ונסוגה תמיד ממה שאינו רצוי אל מה שנעים ביותר, יוצרת רפיון ורכות חסרת תוחלת. אך הנפש המתאמנת להציב לעצמה מושג על דברים כגון חולי, כאב וגלות ומונחית בידי ההיגיון באופן נוקשה לגבי כל אחד מהם — נפש זו תמצא הרבה כזבים, טענות שווא וסדקים בעניינים הנראים, לכאורה, קשים ומפחידים, כפי שמראה ההיגיון בכל מקרה לגופו. (פרק 18)

פשוט יצירה נפלאה, למרבה הצער לא מספיק מהעבודות הפילוסופיות של פלוטרכוס תורגמו לעברית (ארואטי תרגם גם את "על הפטפטנות" שכבר קראתי לפני מס' שבועות, ויש תרגום של מסות פילוסופיות של פלוטרכוס מתרגום שנעשה מהיוונית לגרמנית.. לא יודע איך הוא..) אז אני מניח שבעתיד הקרוב אתחיל לקרוא את התרגומים לאנגלית. למזלנו המון עבודות של פלוטרכוס נשמרו עד ימינו, ולאחר קריאת החיבור הזה אני לחלוטין מבין למה, אם הן באותה הרמה ואף מעבר לה.

» ביקורות נוספות של roeilamar
» ביקורות נוספות על על שלוות הנפש - זמן לפילוסופיה #