ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 18 במרץ, 2025
ע"י אסתו'ש
ע"י אסתו'ש
אני אוהבת ספרות מקור ובמיוחד ספרי ביכורים שבהם סיפור מיוחד וחזק , שנוגע ונכנס ישר ללב
כזה היה לי הספר דיויד ואני של יואב רותם ובטוחה שהוא ישאר איתי זמן רב לאחר קריאתו חוץ
מזה שאהבתי את האיור המקסים על הכריכה איתו הפלגתי על כנפי הדמיון במהלך הקריאה ....
העלילה נפתחת בשיחת טלפון המודיעה לקובי שחקן בשנות העשרים בעת סיומה של הצגה
בתיאטרון על כך שאביו התאבד .
קובי לא היה בקשר עם אביו בעשור האחרון , הוא גדל בפריפריה , ילדותו קשה כואבת ופוצעת
לצילם של אב אלים ואם לוקה בנפשה .
כשמקבל את ההודעה כל חייו צפים לנגד עיניו כסרט נע , ואיתם הרגשות המאיימים לפרוץ
ולהטביע את יגונו , הוא מרגיש מעורער ומתכנס בעולמו הפנימי ומרגיש שהוא רק רוצה לברוח
מההרגשה הזאת .
הוא נוסע לביתו של אביו ובמקום להיערך להכנות להלוויה ולשבעה של אביו הוא מוצא את עצמו
לוקח את רכבו הישן ונוסע כמו להציל את עצמו מגורלו שלו ...
בדרך הוא פוגש בדויד ילד בן 12 שברח מביתו וממשפחתו המתגוררת בדימונה ומזדהה איתו .
האם ימצא מזור לנפשו ואת " המעוות שלא יכול לתקון ...." ?
תוכלו לקרוא בספר מרשים ועמוק , במסע רב משמעות , הכתיבה בוגרת כנה ורגישה , הסיפור
נוגע ומכמיר לב גם יחד , תמצאו אובדן וגם בדידות , צער כאב וגם תיקון , חיפוש העצמי ,
חיפוש משמעות , אהבה ותקוה .
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
