ביקורת ספרותית על כאב מאת צרויה שלו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 4 במרץ, 2025
ע"י DR.Nofar Sarori


בשבועיים האחרונים אני עצובה מאוד. התוכי שלי, ציפורי, נפטר אחרי 13 שנים שבהן היה חלק בלתי נפרד מחיי. הוא ליווה אותי מתואר ראשון ועד לימודי הדוקטורט, היה לצידי כשהקמתי את העסק שלי, בטוב וברע. ועכשיו, בפעם הראשונה אחרי 13 שנה, אני חווה שממון עמוק, רִיק שקשה למלא. אולי מתוך רצון לעזור לי למצוא נחמה, אחותי הביאה לי את הספר כאב מאת צרויה שלו – ספר שמדבר על כאב במובנים הכי עמוקים שלו, וזה הרגיש לי כמו בחירה נכונה לרגע הזה.

עלילה ודמויות
כאב הוא רומן פסיכולוגי וחברתי שמשרטט את מסעה של איריס, אישה מצליחה בת 40+, אשר לאחר פיגוע שבו נפגעה, מוצאת עצמה סובלת מכאבים כרוניים. הביקור אצל רופא מוביל למפגש בלתי צפוי עם אהוב נעוריה, איתן, וגורם לה להתלבט בין היציבות שבנתה לעצמה – משפחה, עבודה – לבין התשוקה והחיים שהיו יכולים להיות.

הספר עוסק בשאלות של נאמנות, זיכרון וטראומה. הוא מעמיד את איריס מול עבר שמעולם לא נעלם באמת, אלא רק חיכה להזדמנות לצוף מחדש.

שפה וסגנון
שלו כותבת בשפה עשירה ופיוטית, לעיתים כמעט מהפנטת. היא שוזרת את הכאב הפיזי של איריס עם כאב רגשי, כך שהשניים מתמזגים עד שקשה להפריד ביניהם. הכתיבה שלה מאופיינת במשפטים ארוכים וסוחפים, שמכניסים את הקורא עמוק אל תוך תודעת הגיבורה.

נושאים מרכזיים
כאב כזיכרון – הגוף שומר על פציעות העבר, בדיוק כמו שהנפש מחזיקה בזיכרונות.
אהבה מול מחויבות – הדילמה של איריס בין הרגש הישן והבוער לבין החיים שבנתה לעצמה.
טראומה לאומית ואישית – הרומן עוסק בפוסט-טראומה ברמה האישית, אך גם כחלק מהמציאות הישראלית.
מחשבות מסכמות
הקריאה בספר בזמן הזה הרגישה כמו מראה – לאו דווקא בגלל שהכאב של איריס דומה לשלי, אלא בגלל שכאב מצליח לגעת בשבריריות של הקיום האנושי. שלו לא מציעה פתרונות קלים, אלא רק הצצה לתוך נפש שמתמודדת עם אובדן ושינוי. האם זה עזר לי? אני לא בטוחה. אבל זה בהחלט גרם לי להרגיש שאני לא לבד בתוך הכאב הזה.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
DR.Nofar Sarori (לפני 5 חודשים)
תודה לכם! כתבתי את הביקורת הזו בעיקר להסיח את דעתי מהכאב ציפורי היה חלק גדול מחיי למעשה היה חופשי בבית 13 שנה
מעולם לא קבל תרופות, מעולם הוא לא גרם טרחה ,הוא היה חבר נאמן במובן המילה.
לילות שלמים שלמדתי לבחינות הוא עף והתיישב לידי הוא לא ישן, שבכיתי על אובדן של אהוב הוא פשוט בא וישב עליי, כל פעם שחזרתי הביתה אחרי נסיעות עבודה בחול החלק האהוב עליי היה לבוא הביתה ולקרוא "ציפורי.."
בשלושה חודשים הוא נהיה חולה ,הוא ישן איתי במיטה ,ידעתי מניסיון עבר שברגע שנותנים לתוכי תרופות הוא כבר לא יחלים כדרך הטבע. עשיתי כל מה שצריך וקיוותי שיהיה לנו עוד קצת זמן.
זה לא קרה. ציפורי היה חבר נאמן למסע שלי . מה16.2 בשעה 7:20 המסע שלי נמשך לבד.
ירון אבטליון מדע בדיוני 3.141592 (לפני 5 חודשים)
אני עוד זוכר אובדן של תוכים שהיו לי בשנות ה 80 גידלתי הרבה תוכים וכמה מתו לי ואני זוכר כל אחד מהם, את הצבע, את המקור המחייך שלהם, את המבט בעיניים העגולות שלהם. באמת ידידי נפש. אם מותר לי לומר משתתף בצערך.
דן סתיו (לפני 5 חודשים)
נופר משתתף בצערך על אבדן בן לויה נאמן. הניתוח שלך מרשים ומעניין מאד. תודה.
eliraz (לפני חצי שנה)
משתתף בצערך





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ