ביקורת ספרותית על שותף זוטר - מותחן משפטי מבריק ומפחיד מאת פיליפ מרגולין
ספר טוב

---

כשאנו עובדים במקום עבודה מסוים, אנו מחויבים בלויאליות למקום ולסודיות מוצריו.
עד כאן זה מובן וברור.
ומה קורה אם פיטרו אותנו ונזרקנו - בעקבות פאשלה שעשינו, ולמרות שקיבלנו את כל ההטבות המגיעות לנו, האם גם אז הלויאליות (לשעבר) תעמוד לנגד עינינו?
נמשיך לסבך מעט את המשוואה, כמו ב"חד גדיא"...
פוטרנו, קיבלנו את כל ההטבות, ואנו יודעים בוודאות על משהו במקום העבודה - שאם נעלים עין ממנו ולא נילחם בו ונחשוף את קיומו, יגרום הדבר נזק אדיר בנפש - נזק שלא ניתן להתמודד עמו...
כמובן שבמקרה זה, קבלת ההטבות למפוטר הותנתה בשתיקה ובאי חשיפת הבעיה לעיני כל...
ובכן, דניאל, שהיה 'שותף זוטר' במשרד מכובד של עורכי דין פוטר מעבודתו בעקבות "פאשלה" שעשה.
המשרד ייצג חברת תרופות, שמכרה תרופה בשם "אינסופורט" (אינסולין פורטה?), שנועדה לנשים בהיריון ואשר, לטענת התביעה, גרמה למומים מולדים בתינוקות.
הדיון בבית המשפט היה בתביעתה של אישה, אשר בנה נולד עם פגם מולד: במקום המיועד לשפתיו, נפער "חור חסר צורה."

ומעט על התרופה המככבת:
בהיריון, האינסולין - המיוצר בלבלב, מאבד מיעילותו בפירוק הגלוקוז, בגלל התנגדות גוף האישה (הגוף מגיב פחות טוב לרמות האינסולין הנדרשות), דבר הגורם לעתים לסוכרת. ה'אינסופורט' אמורה לבטל את ההתנגדות הזו לאינסולין, ובכך למנוע את הסוכרת - שבהעדר האינסולין, היא "מרימה ראש" ועלולה לגרום לסיבוכים.

ובכן, מהי ה"פאשלה" שבה הואשם דניאל, ושבעקבותה הוא פוטר?
כהכנה לקראת המשפט, קיבל המשרד מחברת התרופות מסמכים, כדי להעבירם לידי התביעה. אחת מעובדות המשרד, המייצג את חברת התרופות, שהייתה אמורה לעבור על המסמכים ולבדוק אותם, "התפרפרה" מהמשימה, וביקשה את "עזרתו" של דניאל בקריאת החומר הרב והבלתי ניתן לקריאה במשך הלילה, והעברתו לידי התביעה בבוקר שלמחרת. דניאל שראה במה מדובר ניסה לסרב ולמחות, אולם הגברת נעלמה והותירה אותו עם כל החומר.
בחומר הרב שהועבר לתביעה "השתחל" דו"ח של רופא חוקר מטעם חברת התרופות, שבדק את השפעת התרופה על קופי הרזוס שבמעבדתו, דו"ח אשר נעלם מעיניו של דניאל העייף.
בדו"ח הביניים צוין, שבעקבות מתן התרופה לקופות הרזוס שהיו בהיריון, נולדו קופים שסבלו משפה וחיך שסועים, וייתכנו השלכות חמורות בבני אדם, בשלבים המתקדמים של הניסוי.
דניאל, הקפדן והבטוח בעצמו שלא ייתכן שהחמיץ דו"ח כזה - למרות השעות המאוחרות שבהן עבר על החומר, לא הרים ידיים, ונלחם לגילוי האמת בעזרתה של ידידה מהמשרד ועם חברתה - עורכת דין ידועה, שנחלצו לעזרתו לאורך כל הדרך, ובעיקר, כאשר הוא עצמו נאשם בחלק מהרציחות שמלוות את הסיפור, כמו בכל מותחן טוב...
הסופר גם נוגע בקצרה בבעיות שהיו עם תרופות כמו ה"בנדיקטין"? - לבחילות בוקר אצל נשים בהיריון, עם ה"תאלידומיד" הידוע משנות השישים ועם האזבסט, שהבעיות עמו עדיין קיימות ברחבי תבל.
הסיפור מסופר בצורה מעניינת, כיאה לפיליפ מרגולין.
וחבל שמתרגם הספר לא למד עדיין לתרגם קוטר אקדח שמידתו אינצ'ית למילימטר.
וכך, אנו עדים לאקדח בקוטר 'ארבעים וחמישה מ"מ', שומו שמיים, תותח אמיתי המשמש להפלת מטוסים! שמככב ארבע פעמים במהלך הסיפור.
ולאקדח בקוטר 'עשרים ושניים מ"מ', שגם קוטר זה, כקודמו, משמש להפלת מטוסים, ומופיע פעמיים במהלך הסיפור.
(שתי האפשרויות הנכונות הן: קוטר 0.45 אינץ' או קוטר 11 מ"מ, המקובל בשוק. והתותח השני, הקטנצ'יק, בקוטר 0.22 אינץ' או בעברית, קוטר 5.5 מ"מ. זו כל התורה, כמה פשוט...)
הסיפור יפה, ולמרות המורכבות וכמות הרציחות הרבה - העלילה אינה מופרעת והקריאה שוטפת ומהנה.
אני, כפי שקורה לי בד"כ מקריאת ספריו של מרגולין, נהניתי.

» ביקורות נוספות של י. קליש
» ביקורות נוספות על שותף זוטר - מותחן משפטי מבריק ומפחיד