ביקורת ספרותית על לכל אדם יש שביל - על עשייה, אהבה, קריירה וייעוד - פסיכה-ספריה פסיכולוגית # מאת אורניה יפה-ינאי

---

מעבר לחומות ההגנה, יש לעיתים אדם אחר ממה שהוצג כלפי חוץ...
אך האם אפשר לפצות על שנים אבודות של חיים בסודיות?
האם אדם בודד יכול להתחיל ליצור קשרים משמעותיים ולפתח ביטחון עצמי אחרי כל שנות הכישלון?
האם שיחה עם פסיכולוג אובייקטיבי באמת יכולה לעזור לטווח ארוך, או שהיא עוזרת בעיקר לחשבון הבנק של המטפל?

אורניה יפה-ינאי היא מטפלת רגשית בגישה הפסיכודנמית.
הגישה הפסיכודינמית שורשיה בתורה של פרויד יונג ואדלר, זוהי הגישה המסורתית לפסיכולוגיה, שרובנו כנראה ניתקל בה במהלך החיים.
בשונה מטיפולים חדשניים כמו CBT, NLP והיפנוזה -

הטיפול הפסיכודינמי מגיע עם חותמת רפואית לכל דבר, והעבודה כמטפל היא בצמוד למשרד הבריאות, לפעמים גם דרך הקופה.
זה יתרון כשיש "אמא ואבא" לטיפול, אבל לפעמים גם מסרבל את העסק היטב בדומה לבירוקרטיה הצבאית ובכלל לבירוקרטיה בכל מערכת גדולה.

הספר הוא סיפורה של החממה הטיפולית, מרחב מוגן מן החוץ המאפשר לבחון את אירועי חייך המעצבים שהתרחשו בעבר במקום לא שיפוטי ואובייקטיבי.
המפגשים שתמצאו בספר אירעו למטופלים בגילאים שונים שהרגישו תקועים בחיים שלא מתאימים להם.

הנושאים הינם אוניברסליים:
"אבא לא הראה לי אהבה"
"אמא תמיד העדיפה את אחותי הגדולה"
"המקצוע שבחרתי היה בשבילכם ההורים והמורים ולא בשבילי"
"אחרי שירות צבאי בתפקיד משמעותי נפלתי חזרה לחיים האפרוריים שלי"
"אני מציאה אך אין אף גבר שיראה זאת"
"מרגישה שפספסתי לא באשמתי אבל אולי זו ההזדמנות האחרונה שלי"
"הגבריות שלי נמדדת על ידי סרגל שאני לא מאמין בו"
"הסתרתי את הקשיים שלי כמנגנון הגנה ולכן לא קיבלתי טיפול או תנאים מותאמים"
וכו'

מטבע הדברים הספר מציג את עולם הטיפול באור חיובי, ומביא סיפורי הצלחה מהסוג שרוב המטפלים יחשפו...
מה שבכל זאת אהבתי, למרות חוסר האובייקטיביות המובנה, הוא שבניגוד לספרים מקבילים - המטופלים כאן הם לרוב יותר בוגרים בגיל ובנפש ואין גרם אחד של ציניות.
כקבוצת ה"מילניאל" אני תמיד מרגישה את הלחץ להיות צינית, ואני בכלל לא כזאת! לצערי גם בטיפול עצמו, שלב ראשון אני והמטפלת מדברות על הפיל שבחדר שהוא הציניות שלי עם בני משפחה ואחרים.
אך המפגשים בספר הזה מביאים מטופלים שבאמת מאמינים בטיפול, וגם המטפלת, בהדדיות שלא מוצאים בכל טיפול.
לעיתים, כמו שקרה לי לא פעם, הטיפול נהיה זירת מלחמה שלא קשורה אלי. מלחמת אגו בין רופא לפסיכולוג לדוג',
ואני מרגישה בגנון.

לסיכום: אני ממליצה על הספר "לכל אדם יש שביל" בחום, ספר שבאמת נותן תקווה וכותב בגובה העיניים "הכי אמיתי". הדברים מובאים בריש גלי בלי ליפות ולסגנן מצד המטופלים שהסכימו להיחשף כאן.

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על לכל אדם יש שביל - על עשייה, אהבה, קריירה וייעוד - פסיכה-ספריה פסיכולוגית #