ביקורת ספרותית על נקמה מאת שרה אנג'ל
בזבוז של זמן

---

מאז השביעי באוקטובר לא מוצאת אנרגיות לכתוב. גם עכשיו זה קשה ואנסה בכל זאת. בגילאי ה- 20 שלי קראתי את ספרה הראשון "מלאך או שטן". לא התלהבתי מהספר ולא השכנעתי ממה שכתבה. אבל, דאז היא היתה דמות בכותרות של העולם הפלילי, בערך בת גילי.
בגילאי ה- 30, קראתי שניים מספריה (ספרי מתח שעסקו בעולם התחתון)"בחורים טובים" ו"שנת החתול" שדי אהבתי, נקראים במהירות עם עלילה זורמת (זכו ב- 3 כוכבים שלי). סיכמתי שמבחינתי שמיציתי את הסגנון ואין צורך להמשיך לעקוב ו/או לקרא משהו נוסף מפרי עטה.
בחודשים האחרונים ראיתי בספרייה כמה פעמים ביקורות על הספר "נקמה". בעקבות הבקורות הנלהבות ביותר, חשבתי לנסות לקרא, לראות על מה יוצאת ההילולה. חשבתי שגם באם לא אתלהב מהספר, אוכל להעביר יומיים, שלושה בקריאה של משהו קל וזורם, גם באם ברמה לא גבוהה במיוחד, שיספק אקסקפיזם בדמות ספר מתח.
עם תחילת הקריאה חשתי שיכולה להזדהות עם גיבורת הסיפור...היא החזירה אותי לשנות ההתבגרותי, חשתי שאני מכירה את הנערה...מבינה את הסיטואציות אליהן נקלעה.
ואז חלה התפקחות! חוסר הגיון, חוסר אמינות הגובלים בפגיעה באינטליגנציה של הקורא, דימויים מצחיקים, לעתים הזויים במקוריותם בכמויות. לדוגמא: היא כותבת על חברתה הטובה "נעלמה מניפת המרמלדה הצבעונית שהכרתי...", "בלב דואב ראיתי איך פה שושן שלה מצטמק לבור חרב..." (רמיזה לאהבה שמעבר לחברות?)
הסיפור של הגבורה מתחיל בגיל 15. עד גיל 18, הבחורה שכמעט אלופת שחיה, תלמידה מצטיינת, הולכת לתנועת נוער מספיקה לפצוח ברומם עם עבריין, לעבו ראונס טראומתי, להתאשפז באברבאל, לגנות 15 מכוניות בשנה, לנהל רומנים, לגנוב יהלומים, לנהל מערכת יחסים עם חברה...לנהל עוד שני רומנים עם רופאים בכדי להוציא פטור מהצבא וללמוד משפטים?
סיפור האונס שעברה מזעזע, עד כדי בחילה קשה. כי אפשר לכתוב גם על הדברים המזעזעים ביותר בצורה שלא מעוררת דחיה, אלא אמפטיה? רחמים? זעזוע בלי בחילה?
המוגזמות, הבוטות, עודף התפלפלויות לשוניות היו בחצי הספר שהצלחתי לקרא לפני שזרקתיו מידי.
קצוות פרומים בסיפור (כמו למשל, איפה היו ההורים שלה, של שאר הבנות המוזכרות?), סצנות הזויות, כמו פיזור יהלומים על קברה של חברתה?!!!
בקריאתי הגעתי לזה שהגבורה סיימה לימודי המשפטים (בהצטיינות כמובן) ומתכננת את נקמתה....הרגשתי שזהו (בערך אמצע הספר?) יש גבול.
איני יודעת באם ההתפלצפויות הלשוניות נובעות מהתנשאות הכותבת, ציניות או עושר שפתי, יודעת רק שהם המעיסו ונמאסו די מהר.
יצאתי בהרגשה רעה מהספר, חשבתי שלא רק שלא אמליץ למישהו בגיל צעיר לקראו, אלא אף אנסה לעשות הכל בכדי שלא.

» ביקורות נוספות של סבטלנה כהן
» ביקורות נוספות על נקמה