ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 במרץ, 2024
ע"י פלפל ירוק
ע"י פלפל ירוק
מבחינתי הספר מתחלק לשניים.
קריאה ראשונה: החצי הראשון, עד עמוד 170 בערך- היה לי קשה להתחבר. לא התחברתי לדמויות, התרגום קצת צרם לי (היה מסורבל), והעלילה לא הצליחה לשאוב אותי פנימה לחלוטין.
קריאה שנייה: שבוע לאחר מכן, שאר הספר. זרם הרבה יותר, לא היו לי בעיות עם התרגום, הצלחתי להתחבר לדמויות (פחות או יותר. או ליתר דיוק פחות מאשר יותר) והייתי סקרנית לדעת למה ליבי גררה את אחותה לפרדייס פולז? (הספקתי לשכוח את שם העיירה, אבל נגיד שזה השם)
שמעתי הרבה דברים טובים על אמילי הנרי, בגדול הבנתי שהיא סופרת רומנטיקה מהשורה הראשונה, הרבה יותר איכותית מכל השאר ובלה בלה בלה. בפועל לא הבנתי על מה המהומה, ואני אחת שקוראת קומדיות רומנטיות (כאשר הן בנמצא).
אמנם היתה כימיה בין הדמויות, וזה דבר חשוב, היות ולא תמיד זה מה שקורה בספרים רומ-קום. הכי מעצבן לקרוא ספר שהסיבה היחידה שהדמויות יחד היא בגלל שהסופרת החליטה שכך יהיה, ואילו את כקוראת לא מבינה איך הם בכלל מסיימים יחד כאשר הכימיה פושרת להפליא. אז פה, זו לא היתה הבעיה- הם מתאימים זה לזו. אבל פשוט לא כל כך חיבבתי/ התחברתי אליהם בשביל עצמם.
דירוג שלי: (בשיטת גודרידס)
חלק ראשון- 2.5 נקודות
חלק שני- 3.3 נקודות
משמעות משוכללת- הספר נחמד, הסוף היה מספק. אבל כנראה לא אקרא ספרים אחרים של אמילי הנרי.
אולי מתוך ניסיון להיות שונה משאר הסופרות הרומנטיות או ליצור דמויות שונות - היא פספסה את החיבור לדמויות... לא יודעת. הייתי אומרת שיש בו בספר משהו יומרני, למרות שדווקא נהניתי מהחצי השני של הספר. כן... אני לא מצליחה להחליט בעצמי מה דעתי על הספר. כנראה כי לא נהניתי במיוחד מהחצי הראשון וכן נהניתי מהחצי השני, אז איך משקללים דבר כזה?!
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת