ביקורת ספרותית על יום הולדת שמח, אדולף היקר מאת ליטל פורת

---

״יום הולדת שמח, אדולף היקר״-ליטל פורת

הוצאת כנרת, זמורה, דביר
525 דף.

יוני 1924.
מזל טוב, אירנה קליין נולדת לאילזה ווילי, שיש לו הלם קרב ממלחמת העולם הראשונה, שקופא במקום לקול צרחות אשתו. היא מבינה שתינוקות לא מגיעים עם חסידה ולא מבינה למה חל איסור לדבר על הריון, אבל אפשר לדבר על ההרוגים והזוועה במלחמה.
(זה לא משתנה גם ב-1980….).
אנו למדים על חייה של אירנה, אחותה הקטנה לילי, אביה האדיש והמקובע ואמה המכילה.
הם נוצרים לותרנים.
כמו כן, אנו למדים על שכנתה התככנית, רעה, נדחפת, מסלפת ולקיריה ולגלמיר שעוזרת כשצריך, אבל רצוי שלא תעזור.
אירנה ילדה מאד חכמה שהמורים מפחדים ממנה. היא קפצה כיתה.
היא רוצה להיות שחקנית, אביה מתנגד נחרצות שהיא ״תשעשע״ גברים והיא גם רוצה להמשיך ללמוד בתיכון, הרי היא אוהבת ללמוד, ואביה חושב שזה ביזבוז זמן, כי היא תתחתן ותביא ילדים לעולם, אז למה לטרוח.
בשנת 1932 השנאה כלפי היהודים עלתה מדרגה ומפורסמות פירסומות נאצה על יהודים שהם עלוקות. היחס המשפיל כלפיהם, מתחיל.
בשנת 1934 אירנה מצטרפת להיטלריוגנד בחושבה שזו תנועת נוער עבור גרמניה עם טיולים, התנדבויות לחקלאים ושירה.
בביה״ס ההתלהבות מאדולף היטלר ותעמולת השנאה כלפי יהודים, מתלהמת וכמו אש בשדה קוצים, מלפפת את כולם.
חוץ מאירנה והוריה.
המנהל בתיכון, שראה מה הנאציזם מביא, ניסה ללמד את התלמידים על ״קשר קאטילינה״ (על שם פוליטיקאי רומי (בזמן האימפריה הרומית) שרצה לתפוס את השלטון בכוח), אך אף אחד מהם לא הבין וטוב שכך, אחרת היה נתפס בבגידה בשלטון הנאצי.
אירנה מתחברת בתיכון עם סופי וייל ששני הוריה רופאים. הן הופכות לחברות בנפש. אירנה מבקרת בביתה ומקבלת לאכול מצות ואוכל יהודי.
ביום שאחרי ״ליל הבדולח״, סופי לא מגיעה לביה״ס ונעלמת עם משפחתה.

אירנה תמיד מסתכלת על החצי כוס המלאה ומאמינה בטוב שיש באנשים ובאירועים.
תמימה מדי?
במשך הזמן, כשהיא עוזבת את הבית, היא נתקלת ביהודים שלא נראו מפלצות וטפילים כפי שהשלטון לימד אותם.
היא מתחילה להבין שגרמניה זו לא מה שהיא חשבה ובטחה.
לאחר שהבעל של אחת העובדות בתיאטרון שהיא התקבלה, בורח משירותו כשומר במחנה בוכנוואלד ומספר סיפורים שלא יאמנו על האסירים שם, היא כבר מחליטה שהיא תצא מגרמניה.
היא כבר לא תמימה וגם מגיעה לגסטאפו, גם כחברה וגם כנחקרת.
שם היא מכירה את בעלה לעתיד שהיה הקצין המשחרר של קלן בתור מפקד בצבא בריטניה.

הרבה דמיון. הרבה מדי.
היה אפשר לקצר את הספר מ-525 דפים ולקצר בפירוט הרב של האוכל והריהוט בכל חדר, בית שהדמויות נכנסו אליו.

אבל, הספר מעניין, כואב, ונותן לנו להבין שאף אחד לא ״מיוחד״ וצייד המכשפות כולל כל אחד גם כשהוא חושב שהוא גרמני טהור.
האכזריות גם כלפי אזרחי גרמניה לא נבלמת.
והיהודים? הם פחותים מכלבים.
גם הצוענים וגם ההומואים.
מומלץ!!!!

» ביקורות נוספות של דנה
» ביקורות נוספות על יום הולדת שמח, אדולף היקר