האם לי צ'יילד מסוגל לברוא דמות שג'ק ריצ'ר לא יכול לפרק במכות?
זו סקירה מספר 13 שלי על ספר מסדרת ג'ק ריצ'ר. בספר מספר עשרים ושישה בסדרה, ולמעשה כבר בספר הקודם, מספר עשרים וחמישה בסדרה, לי צ'יילד מחפש יורש. לא יורש לריצ'ר, כמו שהייתם אולי חושבים, איזה דגם צעיר ומשוכלל יותר שנולד מאחת מהשותפות לאחת מעלילות העבר וצץ פתאום כשהוא כבר בוגר ומאומן ומיומן ובעיקר לא מצריך להתיישב ולהתברגן. לא. במקום זה צ'יילד שומר את הגיבור שלו, יליד 1961, בן ארבעים וחמש לנצח, נווד לנצח, וכדי להתרענן הוא (כלומר צ'יילד) עושה חפיפה לבן שלו אנדרו גרנט, והם כותבים יחד.
איך כותבים יחד? מה זה אומר לכתוב יחד? והאם לי צ'יילד באמת משתתף כאן בכתיבה או שהוא רק נותן את השם והכיסוי הנדרשים כדי שהגיבור יחיה עוד ועוד, אם אפשר לנצח? כל כך הרבה שאלות, כל כך מעט תשובות.
בסקירה שלי על הספר "אישי", מספר 19 בסדרה, כתבתי: "בכלל נראה לי שספרי ריצ'ר בגוף ראשון קצת פחות טובים מאלה הכתובים בגוף שלישי. אבל צ'יילד חלש עוד טוב בהרבה מהרבה כותבים אחרים במיטבם, וגם את זה כבר אמרו לפני". אז זה ריצ'ר-בגוף-ראשון, שהוא כנראה פחות טוב ויותר חלש מספריים אחרים, אבל צ'יילד חלש וכו'.
מה שקורה כאן הוא תמצית העלילה בערך בעשרים ספרים אחרים, ואולי קצת מיותר לפרט. ריצ'ר נודד מפה לשם בלי מטעם ומחפש עם מי ללכת מכות כדי לתחזק את הכושר ואת מיומנויות הלחימה המשוכללות שלו. הפעם הוא ברגל, כי ירד מטרמפ שעשה פרסה, ובאמצע המדבר הוא מוצא מכונית שתקועה בגזע העץ הבודד שנמצא בטווח של קילומטרים מסביב. מתגלה כי מיכאלה היא התאומה של מייקל ומחפשת אותו, וכי מייקל עובד בשביל איזה בריון מאפייה בעבודה מסוכנת ומיכאלה דואגת לחייו. זה מסתורין למה הבריון קבע את משכנו במקום נידח כל כך, אבל קצת מסוכן לנסות לברר אותם, כי אדם כזה לא עובד לבד אלא מגייס לטובתו מכונות הרג מאומנות ומיומנות. כך יש לנו הזדמנות לקרוא ולראות כיצד ריצ'ר מצליח להאבק מול אדם ששוקל ייותר ממנו, גבוה יותר ממנו וגם בעל יותר הזדמנויות לתאמן על כישורי לחימה יותר ממנו. וכלום לא עוזר. זה כבר מתחיל להיות צ'אק נוריס.
ולמעשה היה צ'אק נוריס מזמן, עוד בספר מספר XX שנקרא 61 שעות ובו צ'יילד השאיר את הגיבור שלו בכור גרעיני בלי יכולת אמיתית להינצל ובלי הסבר בספרים שלאחר מכן איך הוא באמת ניצל. כך שמדובר כאן בגיבור על, ועוד כזה שלא רק עולה במשקל עם השנים, אלא גם בגובה ובמיומנויות. ולגייבור על אין חסרונות, ואם היו בעבר הרי שהוא התגבר עליהן מזמן.
בספר "המבוקש", היינו מספר 18 בסדרה מתואר חיסרון אחד בשלל המיומנויות המלהיבות של האיש: הוא אינו נוהג טוב. לפחות בהצהרה. המוח שלו, הפועל במוד מנומנם ועצל ובפרצים של אקטיביות נחושה, אינו מתאים למוד הדרוך-למחצה הנדרש מנהג טוב. כך לפחות בהצהרה. משום שהמשך העלילה מאפשר לריצ'ר לגלות מיומנות נהיגת פעלולים טובה למדי. בספר מספר 26 מיומנויות הנהיגה שלו נדרשות לעיתים קרובות, והוא מבצע אותן ללא שום הסתייגות וכמובן שעושה זאת טוב.
אין חסרונות, כבר אמרנו?
ואני צינית עד מחרתיים, אבל ברור שגם את ספר מספר 27 בסדרה אני אקרא. אפשר לחתום על זה.
