ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 ביוני, 2023
ע"י פרל
ע"י פרל
"בדרג הגדוד הגעת אל המלחמה" (עמוד 15).
הספר "הפטרול*המנזר" מאת פרד מאג׳דלני (הוצאת מערכות, 1961) הוא אסופה של שתי נובלות.בראשונה, תיאר המחבר משימת פטרול "עמוק" בשטח ההפקר שבין קווי הבריטים והגרמנים בצפון־מערב תוניסיה בראשית 1943. גיבור הסיפור המייג'ור טים שלדון, מפקד פלוגת חי"ר בריטי, שעליו הוטל לסייר בשטח שכונה במפות הקוד בשם "משק לבן" ולברר האם נסוגו ממנו כוחות הצבא הגרמני ואם לאו.
שלדון הוא קצין מיומן. מאחוריו "ירחים ארוכים של אימונים, קורסים ותרגילים, תרגלי־ענק מבולבלים שכל אחד מהם נמשך ימים רצופים ואיש לא ידע לעולם מה מתרחש בהם. המסעות המחשלים ו"אסכולות־הקרב". לבסוף אל סקוטלנד, לאימון ב"מבצעים משולבים", של נחיתות ליבשה" (עמוד 35). בנוסף פיקד על הפלוגה בשורה של התכתשויות והתקלויות.
שלדון, שהוביל שישה מחייליו לפטרול, נדרש לצאת לשטח ההפקר ולאסוף מודיעין. הפטרולים, כתב מאג׳דלני, היו "התגלמות־זוטא שלמה של קרב, עם התחלה, אמצע וסוף – בתוספת הקושי שהמפקד היה ברשות עצמו לחלוטין" (עמוד 107). המחבר היטיב לתאר את בדידותו של המפקד הצועד בראש הכוח בפטרול בפטרול, את הלחץ ופחד שלא לטעות בניווט, את העייפות ואת החשש מפני האויב.
לאחר שחדרו לשטח שבידי הגרמנים נתקל הכוח בחוליית אויב. שלדון ערך במהירות את אנשיו בעוד כוח האויב הקטן קרב לעברם. "או־אז נתן פקודה לירות אש מהירה. שלושה מקלעי ׳ברן׳ ושלושה תת־מקלעי ׳סטן׳ שפכו את אשם אל קרבם, ורק אחד מן החמישה מת באטיות שהספיקה לפליטת זעקה יחידה אל אמו, במותו" (עמוד 126).
הנובלה הראשונה כתוב היטב, מותח ומרתק לקריאה. מאג'דלני, כקצין חי"ר בצבא הבריטי, לחם בצפון אפריקה ובאיטליה בשורות רגימנט הפוסיליירים של לנקשייר ועוטר על אומץ ליבו בצלב הצבאי. לאחר המלחמה שב לעיסוקו כעיתונאי וסופר. את שתיאר חווה "דרך הרגליים". עם זאת, הנובלה השנייה, המנזר, שבה תיאר את לחימת גדוד חי"ר בריטי (מעיני קצין האג"ם הגדודי) בקאסינו, היתה בעיני פחות מוצלחת.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
