ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 16 במאי, 2023
ע"י roeilamar
ע"י roeilamar
יש כאן מאה סיפורים קצרים, ומתוקף כך יש בהכרח סיפורים נהדרים וסיפורים.. ובכן, לא כל כך נהדרים.
יש כאן סיפורים שרוחם לא בדיוק מתאימה לקורא המודרני, כמו למשל אחד בשבחי הכאת נשים, אבל באופן מפתיע גם נוכחים כאן רעיונות רבים שלקורא המודרני קל לקרוא ולאהוד, כגון סובלנות דתית(!), ביקורת עזה כלפי סיאוב ושחיתות אנשי דת, סיפורים ארוטיים וגסים שגם היום יש בהם נועזות רבה, סיפורים מצחיקים מאוד וכהנה וכהנה..
בכל מקרה, בעיה עיקרית שלי עם הספר היא שהלשון שלו מאוד בסיסית ותמציתית וכך גם הדמויות שלו. אין כאן באמת תיאורי דמויות רבים או אישים עגולים, ואין כאן סיפורים עם עושר ספרותי ותחכום. זה מכוון וכך גם הסופר עצמו אומר בראשית היום הרביעי, ובכל זאת, 600 עמודים של סיפורים די בסיסיים זה דבר שנמאס במהרה.
דבר אחד חיובי שיוצא מכך, עם זאת, זה שמדובר בקריאה קלה וקולחת מאוד, אני סיימתי את הספר במהירות.
עוד בעיה שלי היא שרבים מהסיפורים חוזרים על עצמם נושאית, בייחוד בהתחשב בעובדה שהסיפורים כאן מקובצים במקבצים של עשרה סיפורים ביום, ולכל יום (חוץ משניים) יש נושא מסגרת. כך קורה שיש "ימים" בתוך הספר שהשטיק שלהם מובן מהר מאוד והסיפורים חוזרים על אותם העניינים, הבדיחות והשלד העלילתי.
יש כאן כל כך הרבה סיפורים על התאהבויות בנשים נשואות וקשרים כאלו בין אישה נשואה לבין גבר אחר, והם ברובם כל כך דומים..
יש לי ביקורת אחת על מבנה התרגום; לכמעט כל סיפור כאן יש מספר הערות הבהרה במהדורה העברית, בעיקר כדי להבהיר בקשר למונחים, מקומות ואישים שמוזכרים בסיפורים ולפעמים גם משחקי מילים שלא היה אפשר לתרגם.
יש כאן סיפור אחד עם למעלה מ20 הערות כאלו.
הבעיה היא שההערות האלו נמצאות בסוף הספר, ולא תחת הדף, וכך מהר מאוד במהלך הקריאה פשוט צילמתי את דפי ההערות בסוף הספר וקראתי עם הטלפון לידי, מדליק ומכבה אותו כדי לקרוא הערות בהתאם לצורך.
זה יוצר חווית קריאה לא נוחה במיוחד, ובספר כזה, עם כל כך הרבה הערות, היה הגיוני לשים אותן תחת הדף בו הן מצוינות.
סיפור המסגרת הוא אמנם לא העיקר אבל הוא משמים, סטטי והסיום שלו הוא אנטי קליימקס. גם הסיפור המאה והאחרון הוא הסיפור הכי דוחה שהתיישן הכי רע באוסף, כך שהסיום הוא בטעם רע.
סה"כ אני נהנתי מאוד מסיפורים מסוימים כאן, אבל האם מדובר ביצירת מופת בעיניי? לא בדיוק.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
י. ווליס
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
בעניין ההערות - יש קוראים שהערות שוליים רבות מדי יפריעו להם
נאמר יותר מאחת לכמה עמודים. אני בעד מינימום, ולהוסיף בתוך הטקסט סוגריים.
בדוק את המצב ההפוך ב'גרגנטואה ופנטגרואל', קלאסיקה של הומור מאוחרת יותר - שם אין עמוד בלי הערות, ולעיתים יש יותר מהן מאשר הטקסט הראשי. התרגום האנגלי המצויין של פריים שם את כולן בסוף, ולכן הוא עדיף (וגם כי הוא מצחיק, שלא כמו העברי). |
|
|
חני
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
הוא מיזוגן בהרבה מהסיפורים!
אני חושבת שמעבר לעצבות
שפיעמה בי כשלמדתי אותו כעסתי על צורת ההתנהגות של דמויות הגברים כלפי נשים. עד שהפך לבלתי נסבל.סיפורים טובים לדסקס עליהם פמיניזים, תודה שהבאת. |
|
|
מושמוש
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה. התכוונתי
גם לכתיבה ולהגשה הכול ביחד. מהביקורת שלך הבנתי שזה לא עבר את 'מבחן הזמן'. ביקורת מעניינת.
|
|
|
roeilamar
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
בעיניי דווקא יש הרבה ספרים מהתקופה, ואפילו ישנים יותר, שעדיין לא נס לחם, אפילו אם הם באים מתפיסות עולם שאינן נפוצות יותר. הבעיה עבורי היא יותר דלות לשונית וחזרתיות מאשר ארכאיות. הסיפורים האירוטיים למשל הם לא ארכאיים בעליל ברובם מבחינתי.
|
|
|
מושמוש
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
מעניין! הולך לקרוא עוד פעם את
הביקורת שלך. איך שהעולם משתנה וספרים כנראה נשארים מאחור..
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
