ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 29 בינואר, 2023
ע"י פרל
ע"י פרל
הספר "הנערה החדשה" (הוצאת כנרת־זמורה־דביר, 2022) מאת מחבר ספרי המתח דניאל סילבה עוסק, כמו רבים מספריו, בעלילותיו של גבריאל אלון, רסטורטור נחשב של יצירות ציירי הרנסנס ומתנקש בדימוס בשירות המוסד, המקורב לשועי עולם למן הבית הלבן ועד לכס הקדוש בוותיקן. אלון, הוא (כמה נדוש) יליד עמק יזרעאל ובן לניצולי שואה יוצאי גרמניה,שגויס לשורות המוסד היישר מהשנה הראשונה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בספטמבר 1972. האיש שגייס אותו היה רב־המרגלים האגדי ארי שומרון (שדמותו מבוססת ככל הנראה על רפי איתן, איסר הראל ומייק הררי). שומרון, יליד פולין ששירת בפלמ"ח במלחמת העצמאות והשתתף במבצע לחטיפת אייכמן בארגנטינה. "ימים אחדים קודם לכן רצח ארגון טרור שהתקרא "ספטמבר השחור", המסונף לארגון לשחרור פלסטין, אחד־עשר ספורטאים ומאמנים ישראלים במהלך המשחקים האולימפיים במינכן. ראשת הממשלה גולדה מאיר הורתה לשומרון ולמשרד "לשלוח בחורים" לצוד את האחראים לטבח" (עמוד 40).
בהדרכת שומרון נעשה אלון לאיש מבצעים מיומן המיישם היטב את שיעורי "שלוף־דרוך־תירה" במהירות הבזק שלימד אותו. "המבצע כונה "זעם האֵל". במשך שלוש שנים עקבו גבריאל וצוות קטן של סוכנים אחר טרפם בכל רחבי מערב אירופה והמזרח התיכון, הרגו באישון ליל ולאור יום, חיו בפחד מפני הרגע שבו הם עלולים להיעצר בידי רשויות מקומיות ולעמוד למשפט באשמת רצח. בסך הכול מצאו שנים־עשר מחברי "ספטמבר השחור" את מותם מידיהם" (עמוד 40). במהלך המצוד, "גבריאל עצמו הרג שישה מן המחבלים באקדח ברטה 0.22. כל אימת שהדבר עלה בידו, הוא ירה בקורבנותיו אחת־עשרה פעמים, כדור לכל יהודי שנרצח בטבח. כששב לבסוף לישראל היו רקותיו אפורות ממתח ותשישות" (עמוד 41).
עלילת הספר נפתחת מספר חודשים לאחר שאלון, המשמש כראש המוסד, חשף את החפרפרת הבכירה בצמרת השירות החשאי הבריטי. עתה הוא מפקח על מבצע שהוביל מיכאל אברמוב לגניבת ארכיון הגרעין מאיראן (מעניין על מה התבסס המחבר). אלון "העניק למיכאל, לוחם מטכ"ל לשעבר, מרחב פעולה לפלס לעצמו דרך החוצה בלחימה, אם יהיה צורך בכך. אם האיראנים יתערבו, הרבה מאוד מהם צפויים להיהרג" (עמוד 42).
עתה, הוא נקלע לפרשה מסתורית. בתו של חאלד בן מוחמד, נסיך הכתר של ערב הסעודית, נחטפה והנסיך ביקש מאלון לסייע לו לשחרר אותה. במקביל כחלק מהמערכה בין המלחמות נדרש אלון ללנהל מערכה כנגד ההתבססות האיראנית בסוריה. כך למשל, בקטע שנראה כאילו יצא ממהדורות החדשות במציאות, "הנשיא האמריקני הכריז על כוונתו להסיג את כל כוחותיו מסוריה, נסיגה שפירושה המעשי הוא העברת השליטה במדינה לידי האיראנים ובעלת בריתם רוסיה. בתוך שעות מן ההודעה, שאותה פירסם בטוויטר, ירה ארגון חיזבאללה טיל משטח סוריה אל תוך המרחב האווירי של מדינת ישראל, טיל שיורט מעל חדרה. גבריאל סיפק לראש הממשלה את פרטי מיקומו של בונקר פיקוד איראני סודי מדרום לדמשק. כמה קצינים של משמרות המהפכה האיראניים נהרגו במתקפת התגובה, שקירבה את ישראל והרפובליקה האסאלמית למלחמה יותר מאי־פעם" (עמוד 186).
גם בעלילה הנוכחית נעזר אלון בכריסטופר קלר, חברו ובן דמותו הבריטי. "קלר, יוצא יחידת הקומנדו של חיל האוויר, שירת במסווה בצפון אירלנד ונלחם במלחמת המפרץ הראשונה. הוא גם סיפק שירותים לפושע קורסיקאי ידוע" (עמוד 129). עוד מצטרפות דמויות מוכרות כמו כמו חברו של אלון כאח לו (מימיהם במבצע "זעם האל"), אלי לבון, איש המעקבים הבלתי נלאה, יעקב רוסמן, מפעיל סוכנים לשעבר וראש האגף למבצעים מיוחדים והמתנקש מיכאל אברמוב. כולם גם יחד עתידים לגלות שהמזימה כנגד בית המלוכה הסעודי מקורה במוסקבה. בהקשר הזה ראוי לציין שאף "שהרוסים אינם משחקים את המשחק בהתאם לחוקים ב־MI6" (עמוד 262), כדאי לא להיתמם ולחשוב שארגוני הביון המערביים משחקים את המשחק לפי כללי המרקיז מקווינסברי ונמנעים מהחלטות קרות, אכזריות ומחושבות בשם האינטרסים שלהם.
אלו מבין הקוראים שהם מטיבי לכת בשכאלו ספרים יזהו שהפעם במקום לגנוב מספריו של המאסטר ג'ון לה־קארה, בחר סילבה לגנוב מעלילת ספרו של מאסטר אחר. בספר "המתווך"שכתב פרדריק פורסיית (הוצאת ספרית מעריב, 1990) נדרש קְווִין, מתווך המתמחה במשא ומתן עם מחבלים וחוטפים, לפעול לשחרור בנו של נשיא ארצות הברית שנחטף באירופה. קווין, שהיה בעברו "סמל צעיר גבוה וצנום מהכומתות הירוקות" (עמוד 58), הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, מגלה שהוא נקלע לקנוניה סבוכה וקטלנית. בעיצומו של המרדף אחר החוטפים מוצא עצמו קווין אל מול גנרל בכיר ב־KGB, המגלה לו כי לרוסים אין מעורבות בחטיפה. קווין, המיואש, משתף את המרגל הוותיק בכך שהוא נותר למעשה ללא כיוון חקירה של ממש, או כהגדרתו ללא יד טובה במשחק. הגנרל בתגובה העיר שהאמריקנים תמיד משווים הכל לקלפים ושאל את קווין אם הוא משחק שחמט, שכן כמו מקצוע הריגול, "זהו משחק של תחבולות ועורמה, לא של כוח גס. כל הכלים גלויים לעין, ובכל-זאת… יש בשחמט יותר הטעיה מאשר בפוקר" (עמודים 376-375). הרוסים משחקים שחמט ולא פוקר. מנגד, הרעיון שמומחי הביון העולמיים צריכים את הביון הישראלי כדי לסכל את מזימות הביון הרוסי מופרך.
אין בכך לומר שהספר לא מהנה. נחמד לקרוא על אלון העשוי ללא חת, הניצב אל מול הסכנה אבל כדאי גם לספר למחבר שכבר עברו כמעט 50 שנים מאז מבצע "זעם האל" ואלון כבר עבר את גיל 70. הגיל מאט את התרגיל ורק נשאר שאלון יפטיר במרירות שגם הוא כבר "זקן מדי לחרא הזה". בסך הכל ספר חופשה סביר (גם אם חופשה כפויה בבית, בעת מגפת הקורונה). לא מסופר למופת כמו פורסיית, לא דקדקן בפרטים כמו קלנסי, לא מותח כמו בן דוד ואף לא משעשע כמו דב אלפון, ועדיין נחמד מאוד לקריאה בחופי יוון, ספרד או תל־אביב.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
