ביקורת ספרותית על המרגלת מאת פאולו קואלו

---

המרגלת מאת פאולו קואלו. ידיעות ספרים. מפורטוגלית: אראלה לרר. 174 עמודים. ראה אור בישראל 2017.

בתקופה האחרונה אני משתדלת לקרוא ספרים שראו אור לפני כמה שנים. הסיבות הן מגוונות.

איכות הכתיבה, התרגום והעריכה טובים יותר. והספר הזה הוא ההוכחה. ספרים חדשים "נעלמים" מהמדפים כעבור כמה חודשים ספורים ולא זוכים לכבוד המגיע להם. האתגר לאתר את הספרים האלה נחמד ביותר. אני מוצאת אותם בחנויות או אתרי יד 2 וגם בהוצאות עצמן שעורכות מבצעים.

וכך הגעתי לספר "המרגלת" שהופיע ברשימה שלי זה זמן רב.

פאולו קואלו מוכר למרבית הקוראים מספרו "האליכמאי". ומה שסיקרן אותי בספר הוא דווקא מאטה הארי הדמות המסתורית והנועזת שהוצאה להורג במשפט שקבע כי היא מרגלת.

הספר בנוי משני חלקים עיקריים:

חלקו הראשון מכתב שכותבת מאטה הארי לעו"ד שייצג אותה לפני שהיא יודעת מה יהיה גזר דינה

וחלקו השני- מכתב מנקודת המבט של העו"ד ד"ר קלונט

זהו ספר מרתק. היכולת של הסופר להכנס לנעליהן של שתי הדמויות ולהביא מבט היסטורי, אישי, פוליטי, משפחתי ואנושי היא נדירה. וכל זה ב-174 עמודים. הוכחה שלא תמיד צריך להכביר ולהכביד בתיאורים ובסיפורים כדי לזקק עלילה. (סטפן צוויג הוא ההוכחה לזה)

"אני אישה שנולדה בעידן הלא-נכון. ואין דבר שניתן לעשות כדי לתקן זאת. איני יודעת אם העתיד יזכור אותי, אך אם יזכור, כולי תקווה שלא אצטייר כקורבן אלא כאדם שצעד קדימה באומץ ושילם ללא מורא את המחיר שנגזר עליו לשלם" עמוד 24.

במכתב שכותבת מאטה הארי הוא מגוללת את ההיסטוריה האישית שלה.

היא נולדה בשם ,מרגרט זלד, שם שהיא תיעבה עד מאוד והעניקה לעצמה שם במה שהפך לשמה הרשמי. והחליטה שהיא תהיה משהו אחר או מישהי שאי אפשר להתעלם מהנוכחות שלה

"אין אדם שאינו רוצה לפלרטט עם הסכנה, כל עוד היא אינה מרחפת מעל ראשו" עמוד 58.

קואלו מוביל את הקורא בין קורות חייה של מאטה הרי מהרגע שנגזר דינה ועד ביצוע גזר הדין ב- 15.10.1917 ונקודות ציון משמעותיות בהיסטוריה האישית שלה שברקע מלחמת העולם ה-1.

מעל קריאת הספר ריחפה כל הזמן השאלה המוסרית. מי ניצל את מי. "המרגלת" את הגברים שהסתחררו ממנה והמנעמים שלה הוא מאטה הארי שזכתה לחיים טובים ונוחים שהיא כה אהבה- בגלל אותם גברים.

"כל עוד אין אנו יודעים לאן החיים מובילים אותנו, לעולם איננו אבודים" עמוד 66.

כאשר אני קוראת ספר שמתרחש שברקע מלחמת העולם ה-1, אני מזכירה לעצמי שהתנאים והאווירה הציבורית היו שונים מאוד ממה שאנחנו מכירים כיום. ועל כן מאטה הארי נתפסת בעיניי כנועזת מאין כמוה ומנגד כאדם אבוד שמחפש אהבה מכל סוג שהוא. גם אם בסיכומו של דבר האופי והתנאים מובילים אותה לסוף חייה.

החלק השני שמתייחס לנקודת המבט של העו"ד שייצג אותה, פחות מוצלח בעייני. הוא יותר טכני ועובדתי. ואף נדרש כדי לאזן את האופן שבו הגיבורה הראשית רואה את הדברים.

העו"ד נשבה בקסמיה של מאטה הארי והיה מאוהב בה. במקורות לא מצאתי את שמו של העו"ד שייתכן שזו דמות שבנה הסופר.

בספר שזורים תמונות ועדויות אוטנטיות ממהלך חייה ומשפטה של מאטה הארי. הדבר הוסיף לעוצמת המסר וחווית הקריאה.



בשנת 1947 התוודע התובע בפני עיתונאי שראיין אותו כי ההליך המשפטי אשר נוהל נגד מאטה הארי היה מבוסס כולו על היקשים, השערות וסברות וכך הוא סיכם את המשפט:

"בינינו לבין עצמנו, הראיות שהיו בידינו היו כה דלות ובלתי-מספקות, שלא היה בהן אפילו כדי להרשיע חתול". עמוד 166.

דמות עוצמתית וטרגית כאחת.

תרגום, עריכה, הגהה- ברמה גבוהה ביותר.

הצילום על הכריכה – מוצלח

ממליצה על הספר.

» ביקורות נוספות של מירי דליצקי
» ביקורות נוספות על המרגלת