ביקורת ספרותית על בית קפה ליד הים מאת ג'ני קולגן

---

יש סרט משנות ה – 80 שקוראים לו "גיבור מקומי" (Local Hero). הסרט מתאר פירמה אמריקאית, אשר מעוניינת להקים אתר לקידוחי נפט בכפר קטן הנושק לים בצפון סקוטלנד. נדרש מסע שכנוע של המקומיים, וזה מתבצע על ידי נציג אמריקאי ונציג סקוטי, שמגיעים למקום. מטרתם היא להסביר לאנשי הכפר את התועלות – החומריות כמובן – אשר יפיקו משיתוף פעולה עם הפיתוח התעשייתי באזורם. הנציג הסקוטי נשלח כמתווך המכיר את המנטליות של הסקוטים, ואילו הנציג האמריקאי מטעם אותו פירמה, אשר רגיל לחיים אורבניים, חומריים, והישגיים, מבין בהדרגה לאורך השהייה בכפר, שאולי בחיים הכפריים חסרי היומרה, הקהילתיים והצנועים – טמונים השלווה והאושר.
למה אני אומרת את כל זה?
הסיפור של פלורה, גיבורת 'בית קפה ליד הים' נושא קונספט דומה. פלורה אשר גדלה באי מרוחק וקטן מצפון לסקוטלנד, היא עורכת דין זוטרה, אשר נשלחת על ידי משרד עורכי הדין הגדול בו היא עובדת בלונדון, למקום הולדתה, על מנת לתווך בין איל הון אמריקאי אשר שכר את שירותי המשרד, לבין תושבי המקום. האמריקאי מעוניין לפתח את המקום הקסום והטבעי הזה לטובת קומפלקס תיירותי מפנק, מפונפן, ומדוגם שיארח שועי עולם. האמריקאי מוצא קסם מיוחד במקום, בניגוד לפלורה, שנמלטה משם עם בגרותה, שכן רואה את החיים באי כחונקים ופרימיטיביים בהשוואה לעיר הגדולה.
קל לנחש מה קורה בהמשך – פלורה עוברת עם עצמה תהליך, אשר גורם לה להעריך מחדש את היופי שבדברים הפשוטים: משפחה, טבע ומורשת מקומית. היא תצטרך לבחור איך היא ממשיכה לנווט את חייה.
לתוך העניין הזה נכנסים גם סיפורי משנה הקשורים למושא אהבתה של פלורה, ליחסיה עם המשפחה אשר השאירה מאחור ועתה היא חוזרת אליה, וליחסיה עם הכפריים המקומיים, אשר מתייחסים אליה בחשדנות לאור נטישתה לטובת העיר הגדולה.
הקסם של הטבע, הפשטות והאינטימיות של קהילה קטנה שחיה במחיצתו – אלה עושים עבודה יפה גם בסרט 'גיבור מקומי' וגם בספר 'בית קפה ליד הים'. שניהם לוקחים אותנו למקומות נידחים, אך איכותיים ומיוחדים, שמנוגדים כל כך לניכור ולמחול השדים האינטנסיבי של הערים הגדולות.
בניגוד לסרט 'גיבור מקומי', המציג דמויות מורכבות, בעזרת דיאלוגים ומעשים קטנים, עדינים ואמינים, ניכרת בספר 'בית קפה ליד הים' השטחה של הדמויות ושל התפתחותן, באופן שקל מאד לצפות מה יתרחש, והשינויים המתחוללים בחייהם דרמטיים, חדים וסטראוטיפיים.
בניגוד ל'גיבור מקומי' הנעזר בהומור דק דווקא כדי להמחיש את הכאב שמצוי אצל חלק מהדמויות, ב'בית קפה על יד הים' נקבל שר לפנים ובתנועות גדולות את הנתונים הקשורים למצב רוחן של הדמויות. יש תחושה שמדובר בספר נוער, לא מתוחכם במיוחד, אשר על מנת לתקשר את מסריו לקוראים עליהם להיות מאד ברורים ולעוסים. הקוראים מקבלים הכנה ממושכת וישירה לטוויסטים שיגיעו, העלילה נמסרת בפשטות, ללא שום יומרה לרובד נוסף שעליו כדאי לחשוב או לנתח. גאיי'ס: האדם הוא תבנית נוף מולדתו, טייק איט או ליב איט, והסיפוק מצוי בפשטות.
עם זאת, הספר כייפי, ומהווה אסקפיזם חביב בהחלט. הוא מתאים למי שבא לו לנקות את הראש מבלי להתאמץ, ולמצוא את עצמו בנופים אחרים של ים, מרחבים אין סופיים, כלבים סימפטיים ופרות שנותנות את החלב שמייצר את הגבינות הכי טובות בעולם. מה רע?

» ביקורות נוספות של ושתי
» ביקורות נוספות על בית קפה ליד הים