ביקורת ספרותית על צנחנים בעורף האויב מאת א.ג. סטרצ'ק
ספר בסדר

---

בספרו "צנחנים בעורף האויב" (הוצאת מערכות, 1969) תיאר פולקובניק (קולונל) איואן .ג. סטארצ'ק את קורות יחידת הצנחנים, למעשה יחידת כוחות מיוחדים, שעליה פיקד במלחמת העולם השנייה, בקרבות להגנת מוסקבה בשלהי 1941 ובראשית 1942. סטארצ׳ק "בא אל חיל־האויר מחיל־הפרשים" (עמוד 168). בטרם המלחמה הספיק "לצנוח ממטוס לא פחות מאלף ומאה פעם" (עמוד 169), ונעשה לטייס קרב ולמדריך צניחה. במלחמה שימש כראש ענף הדרכת הצניחה בפיקוד החזית המערבית של הצבא האדום. כעבור זמן מה נתמנה למפקד יחידת כוחות מיוחדים של חיל־האויר האדום, בדומה ליחידת שלדג של חיל־האויר הישראלי, שלקחה חלק בלחימה בחזית ובעורף האויב וביצעה פשיטות ומשימות מורכבות.

בספטמבר 1941 הוטל על סטארצ׳ק להוביל כוח שיצנח בקרבת שדה־תעופה באזור סמולנסק שכבש הצבא הגרמני והשמיש עבור הלופטוואפה, ויאסוף מודיעין חיוני לתקיפה. "את הימים שנותרו עד לטיסה הקדשנו לתרגול, ניווט בשטח ואימוני הסוואה״ (עמוד 35). לאחר טיסה ללב השטח שהוחזק בידי האויב הגיע העת לצנוח. "אלה שעמדו לפני קפצו לתוך האפלה. הגיע גם תורי. ניגשתי לפתח הדלת, הרכבתי את ראשי ומיד, אפוף משב אויר, הייתי בחוץ. עשיתי גלגול ועוד אחד, משתדל לייצב עצמי ולמצוא את ידעת הפתיחה של המצנח. הנה היא, הנני שולפה בתנועה חריפה. החופה נפרשת מעלי" (עמוד 37), תיאר סטארצ'ק את הצניחה. "משהגיעו ליער הצנחנים כולם, הודענו באלחוט למוצב הפיקוד שלנו על נחיתתנו בשלום" (עמוד 37).

הכוח בפיקודו נדרש לאסוף מודיעין על "שעות המראתם של המפציצים ושובם לבסיס" (עמוד 39). לאחר שסטארצ'ק ואנשיו צפו על הבסיס ושידרו למפקדת חיל־האויר את המודיעין שאספו נאמר להם לצפות על הבסיס, לסייע בהכוונת מטוסי התקיפה הרוסיים ולספק מודיעין בזמן אמת. "בדיוק בזמן שנקבע חיברנו את מכשירי ההכוונה, והתכוננו לסמן את המטרות" (עמוד 41). בחלוף זמן מה, "החלו להופיע מכיוונים שונים טייסות נוספות של מפציצים. הם המטירו על שדה־התעופה פגזים ופצצות תבערה. אש אחזה בכל שמסביב" (עמוד 42). הפשיטה הסתיימה בהצלחה והכוח חולץ באמצעות מטוסי תובלה שנחתו על ציר ששימש כמסלול נחיתה והמראה. צוות אחד נותר מאחור והוטל עליו להוסיף לבצע פעולות בעומק השטח שהוחזק בידי האויב.

כחלק מהמערכה להגנת מוסקבה, הוטלה יחידתו של סטארצ'ק לחזית ולחמה בסמוך ליוחנוב, בקרב הבלימה להגנת גשר בנהר האוגרה. במהלך הקרבות, כתב, הוא הטיל על כוח בפיקוד רב־לויטננט אנדריי קאבאצ׳סקי לסכל ניסיון צליחה של הנהר בידי כוחות חי״ר גרמנים. קאבאצ׳בסקי המתין עד שהחיילים הגרמנים היו בעיצומה של הצליחה, בתוך מי הנהר, ואז פקד לפתוח באש. "הצנחנים הלמו כאיש אחד. גוויות אויב לרוב נערמו במבואות עמדותיהם. ההתקפה נהדפה״ (עמוד 62).

בהקדמה לספר הביאו אנשי הוצאת מערכות מתוך זיכרונותיו של המרשל גיאורגי ז׳וקוב, שכתב שבמהלך הקרבות לבלימת הצבא הגרמני בחזית מוסקבה נודע לו שבטרם הספיקו הגרמנים להשתלט על הגשר שעל נהר אוגרה "הוא חובל על־ידי פלוגת הצנחנים של מיור א. ג. סטארצ׳ק" (עמוד 8). ז'וקוב ציין כי ‏לאחר פיצוץ גשר תפס הכוח בפיקוד סטארצ׳ק עמדות־הגנה לאורך הנהר. "נסיונות חילות־האויב לצלוח את הנהר אוגרה ולפרוץ בואכה מדין, נהדפו בהצלחה על־ידי פעולות הגבורה של כוח סטארצ׳ק" (עמוד 8). בתום חמישה ימי לחימה קשים, ציין, שרדו רק מעטים (כשישים צנחנים) מחייליו של סטארצ'ק, "אולם ההקרבה העצמית רבת־הגבורה שלהם, סיכלה את כיבושה המהיר של מאלוירוסלאביק ואפשרה לצבא שלנו לזכות בזמן הדרוש לארגון ההגנה במבואות מוסקבה" (עמוד 8).

בינואר 1942 הוטל על יחידתו של סטארצ'ק לצנוח בעורף האויב הגרמני לכבוש שדה־תעופה בגזרת יוחנוב. הצניחה בוצעה על אף מזג אויר קשה ואש נ"מ כבדה. סטארצ'ק ציין כי בעת שצנח חש כי האש אשר כוונה אמנם לארבעת מטוסי התובלה שצניחה את הכוח "מכוונת עכשיו אך ורק נגדי" (עמוד 128). לאחר שצנח הכוח, "מבלי לחכות עד שתתרכז היחידה כולה, פנו הצנחנים קבוצות־קבוצות וביחידות לעבר שדה־התעופה, ומייד נכנסו לקרב" (עמוד 129). כעבור ארבעים דקות כבשו סטארצ'ק ויחידתו את היעד. לאחר מכן הוסיפה לפעול בעומק השטח ולבצע פעולות חבלה, פשיטות, מארבים ואיסוף מודיעין שסייע בשיבוש פעולות הצבא הגרמני.

מן הספר יכול הקורא ללמוד על מורכבות הפעולה בעורף שטח האויב, על הקשיים הלוגיסטיים, האתגרים המבצעיים והפיקודיים ועל חשיבותה של היוזמה והתחבולה. "אין קרב אחד דומה למשנהו. כל פעם חייב אתה להתאים עצמך למצב, למצוא תחבולה חדשה" (עמוד 149), נכתב בספר בצדק. בנוסף ציין המחבר כי "במלחמה בכלל, ובעורף האויב בפרט, אין לרפות ולו לרגע את העירנות והמשמעת" (עמוד 140). דוגמה לכך ניתן למצוא בספרו של תא"ל (מיל.) גל הירש, שתיאר כיצד בסופה של פשיטה שביצע כוח מיחידת שלדג בפיקודו בעומק לבנון מצא את לוחמיו, שהמתינו למסוק החילוץ, שרועים על גבם בתנוחת "הצב ההפוך, מבלי ששמרו על מתח מבצעי. ירידת מתח שכזו והזנחה של המשמעת המבצעית עשויים להסתיים באסון, וכמאמר הרמטכ"ל גדי איזנקוט, אין להבדיל בין משמעת מבצעית למשמעת מנהלתית.

בקריאת הספר הקורא אינו יכול שלא להרהר בספר המופת "אנשי פאנפילוב" שכתב אלכסנדר בק, שבו תוארה לחימת גדוד חי"ר בצבא האדום באותה חזית ממש (הציר עליו הגן הגדוד בפיקוד באורג'ן מומיש־אולי, כביש וולקולאמסק, אף מצוין בספרו של סטארצ'ק במפורש). אולם הספר חסר את העומק שיש בספר המופת שכתב בק והוא בפשטות כתוב פחות טוב. יש בו פחות תוכנות ועקרונות על הלחימה, האדם בקרב, פיקוד ושאר סוגיות צבאיות, ויותר תיאורים רבי רושם על עלילות לוחמי הכוחות המיוחדים של סטארצ'ק. אף שקורות היחידה מרתקים לקריאה הרי שהחסך הזה פוגם באיכות הספר.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על צנחנים בעורף האויב