ביקורת ספרותית על פיחוטקה - הדלקנו את אורות הבוקר מאת אפרים חירם
ספר לא משהו

---

בספר "פיחוטקה" מאת תא"ל (מיל.) אפרים "פיחוטקה" חירם (הוצאת ידיעות ספרים, 2021), סקר המחבר את תחנות חייו, החל מימיו כילד ששרד את השואה בפולין, דרך שנות התבגרותו בישראל ושירותו בצה"ל וכלה בשנותיו כראש עיריית רמת השרון. בצה"ל שירת "פיחוטקה" בצנחנים בתקופת פעולות הגמול, ובמלחמת סיני כבר פיקד על מחלקה בגדוד 890. "המטוסים הצניחו את כולנו בדבוקה אחת. הספקתי עוד לראות את המחזה הבלתי נשכח של 416 מצנחים פרוסים בשמים, יורדים לאיטם אל הקרקע. איזה מחזה מרהיב" (עמוד 397), כתב על הצניחה במיתלה במלחמת סיני. בהמשך המחבר פיקד בלחימה על מחלקת המרגמות של הגדוד ובלם באשו הסתערויות של המצרים על עמדות הגדוד.

ב־1970, בעיצומו של ביקור של שר האוצר פנחס ספיר ברמת הגולן, הודיע סרן שלום בן משה, מ"פ מגולני ש"תפס קו" בסמוך, למח"ט הגזרה חירם שמספר מחבלים חדרו לישראל באזור חושנייה. חירם זנח את השר והפמליה ומחר להוביל מרדף אחר המחבלים. למרדף הצטרף מפקד סיירת אגוז דאז, סא״ל אורי שמחוני, שגם הוא כמו המחבר נמנה על "ותיקי הצנחנים" (עמוד 44). לבסוף, כתב חירם, "יצא שהמ"פ שלום, אורי ואני, ואולי עוד שניים־שלושה אנשים, הסתערנו יחד לעבר המחבלים. הם היו, כנראה, במנוחה והתארגנות. האש שלנו הפתיעה אותם. צריך לזכור שהיינו צעירים בכ-50 שנה ושאת המרחק אליהם עשינו בריצה פראית, תוך אש מרוכזת ומדויקת. לא השארנו להם זמן לחשוב כיצד להגיב. היינו מרוכזים בהסתערות, נחושים מאוד לדפוק אותם. הם השיבו אש, אבל מרוב בהלה, היא לא היתה מדויקת. המחבלים, רובם ככולם, נהרגו כבר בשלב ההסתערות. אורי זכר שפגענו בכולם, לבד מאחד" (עמוד 43).
כשפגש השר ספיר בחירם מאוחר יותר באותו יום אמר לו: "היה לך יום קשה במשרד" (עמוד 45).

כחודש מאוחר יותר הוזמן חירם לארוחת ערב בבית הרמטכ"ל בר־לב, והופתע לגלות שהרמטכ"ל בקיא בפרטי ההיתקלות. "לא נעלמה מאוזני הידיעה שהובלת אישית את ההסתערות. טוב עשית, אבל תיזהר עם זה" (עמוד 31), אמר בר־לב.

"מה מיוחד בצנחנים? לדעתי, תחושת החברות היא מיסודות הכוח של החטיבה הזו. זאת קבוצת אנשים, לוחמים, שמזדהים באופן מלא עם הייעוד, עם המטרות, עם ביטחון המדינה. מסורים ונכונים לתת את כל מה שנדרש באופן מלא" (עמוד 207), כתב חירם וצדק. הוא עצמו חי לפי כלל זה כל חייו.

סיפור חייו של "פיחוטקה", שכולל בתוכו את היותו ניצול שואה, שירות עמוס באירועים בצנחנים (המחבר היה מקימו ומפקדו הראשון של גדוד הצנחנים 202) ובהמשך פיקוד על רמת הגולן במלחמה בפתחלנד ועל אוגדת הגליל, הוא סיפור מרתק. חבל, אם כן, שאת הסיפור החשוב הזה הוא סיפר מבלי לדלג על סגירת חשבונות עם אישים מעברו, שרובם כבר אינם עוד ואין ביכולתם להשיב. בנוסף, חסר בספר העורך. בספר חזר המחבר על אותם סיפורים, הודה לאישים ספציפיים שאינם מעניינו של הקורא ובחר בנימה סנטימנטלית שפחות מתאימה לספרים מסוג זה. עורך טוב היה חוסך זאת למחבר ולקורא. במקומות אחרים פירטתי את חלוקת ספרי הזיכרונות של מפקדים בכירים. נאמר רק שספר זה נפל גם הוא תחת קטגוריית "כמה טוב הייתי", וחבל, כי ל"פיחוטקה" יש סיפור שראוי לספרו.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על פיחוטקה - הדלקנו את אורות הבוקר