ביקורת ספרותית על הסדר ביטחון בגולן מאת לב עמר בר
ספר בסדר

---

הספר "הסדר ביטחון בגולן" מאת אל"מ (מיל.) וח"כ עמר בר־לב (ספרית פועלים, 1999) הוא עיבוד של עבודת המאסטר שכתב באוניברסיטת ת"א בנושא הסדרי ביטחון ברמת הגולן, לכדי ספר שלם. "במסגרת שירותו הצבאי שנמשך לסרוגין כחמש עשרה שנה, מילא בר־לב מספר תפקידים ביניהם מפקד סיירת מטכ"ל, מפקד חטיבה וחבר בצוות המו"מ בשיחות עם הפלסטינים במהלך גיבוש הסכם עזה ויריחו וחבר בצוות המו"מ בשיחות השלום עם הירדנים" (מתוך גב הספר). הרקע הזה אפשר לו לחקור הן כאיש מקצוע והן כחוקר את התמורות שהתרחשו בחשיבה הצבאית, במערכות הנשק ובשדה הקרב.

החלק המעניין בספר, בעיני, נגע לניתוח שעשה בנוגע לאתגרי שדה הקרב המודרני. האבחנות שעשה על הסדרי קבע עתידיים עם הסורים חשובות פחות, שכן המציאות השתנתה ואינה דומה כלל לזו שבה כתב בר־לב את ספרו.

"לא נקדים את המאוחר אם נאמר ש"משבר התמרון" בשדה הקרב המודרני יחריף אם ידבקו המצביאים בהבנת התמרון כפי שהוא בא לידי ביטוי בשדה הקרב הנוכחי" (עמוד 37), כתב בר־לב. כבר בסוף המילניום הקודם, ציין, היו בידי צה"ל "מערכות חמ"ם שונות, ממערכות לטווחים קצרים, המתאימות ללחימת חי"ר (חיל רגלים) ועד למערכות לירי טילי חמ"ם לטווחים של מאות קילומטרים" (עמוד 14). יתרה מכך, צה"ל בנה בשלושים השנים האחרונות יכולות "תמרון באמצעות מסוקים – סער וקרב, ותמרון באמצעות "מתווכי" מערכות חימוש מונחה מדויק. אפשרויות תמרון אלו תקלנה על ביצוע מהלכי לחימה מסוימים ללא צורך בנקיטת פעולות הכנה ארוכות" (עמוד 78).

בר־לב ציין שהאסטרטג הבריטי, גנרל ריצ'רד סימפקין, בעצמו קצין שריון, צפה כי "המסוק יירש בשנים הקרובות את הבכורה המסורתית של הטנק בשדה־המערכה היבשתי. על דעתו הנחרצת של סימפקין בכל הנוגע לדחיקתו המלאה של הטנק והחלפת מקומו במסוק ישנם מערערים רבים" (עמוד 21). להערכתו מ־1999, שהתגלתה כנכונה, "הטנק יישאר, קרוב לוודאי, כלי מערכה מרכזי בקרב היבשה אך יש לצפות שישתנה מיקומו היחסי במכלול תמונת הקרב" (עמוד 22).

בין החילות המשתתפים בקרב היבשה המשולב, כפי שתיאר זאת בר־לב, "אכן יש שוני באופן הפריסה ותפיסת השטח. בלחימה "אל היעד" בשדה הקרב הנוכחי, נעשים תפיסת השטח, ההתקדמות והירי בדרך כלל על־פי מאפייני ההתקדמות של הטנקים, כלומר בדילוגים גדולים בין עמדת אש אחת לשנייה, בעוד שכוח החי"ר בא לידי ביטוי מועט בלבד. לעומת זאת, בלחימה "על היעד" נעשית תפיסת השטח על־פי מאפייני ההתקדמות של החי"ר, כלומר בדילוגים קטנים בין עמדות אש הנק"ל, בעוד שעיקר כוח הטנקים נשאר בעמדות חיפוי המרוחקות מאות מטרים מהיעד והכוח הארטילרי מרוחק" (עמוד 33). לכן יש למצות כל מערכת נשק וחיל בהתאם לעיקרון מיצוי הכוח.

בר־לב ציטט בספרו את תא"ל (מיל.) דב תמרי, קצין צנחנים שכמו המחבר פיקד על סיירת מטכ"ל, שאמר כי "בקרב היבשה, בניגוד לקרבות באוויר ובים, ניתן להשיג הכרעה באמצעות היכולת לערער את עמידת האויב (או את התקפתו) באמצעות פגיעה אנושה רק בחלק מכוחו. אבל באותו חלק שיביא להתמוטטותו" (עמוד 40). זוהי חוכמת הפיקוד והמצביאות לדעת איזה מערך לתקוף בכדי למוטט את היריב.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על הסדר ביטחון בגולן