הביקורת נכתבה ביום ראשון, 2 באוגוסט, 2020
ע"י גלדריאל
ע"י גלדריאל
אחד הספרים המותחים ביותר שנתקלתי בהם, מהרגע שבו פתחתי את הספר לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים.
האקשן נמשך עד המילה האחרונה. בזמן הקריאה יכולתי להרגיש כאילו אני זאת שמוצאת את עצמי במבוך,מבולבלת כשהזיכרון היחיד שבו אני מסוגלת לאחוז הוא שמי.
אם אתם בגילי(וחיים על ספרים)בטח קרה לכם שהייתם בקטע המותח ביותר,רגע לפני שכל התעלומות נפטרות ואז אמא או אבא הגיעו וביקשו מכם לסגור את האור וללכת לישון.
לי זה קורה כל הזמן,ממש כאילו יש להם חוש שאומר להם מתי יהיה הרגע המרגיז ביותר להגיע בו.
בזמן שקראתי את הספר הם הראו כישרון יוצא דופן והגיעו בדיוק ברגע כזה,ואני בטח הייתי פורצת בבכי אם האח הקטן שלי לא היה ישן.
בקיצור: מומלץ מאוד.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
קריטי
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
לא קראתי, מסיבה טובה.
ראיתי את הסרט ומהתחלה מה שהציק לי זאת השאלה: מי בנה את זה?
כל המבוך העצום הזה, החיות המוזרות, טכנולוגיה למחיקת זכרונות (אבל לא שפה!), אספקה קבועה... יש לכם מושג כמה עולה כל זה? בהמשך התברר כי העולם כולו הרוס והמבוך הוא בכלל ניסוי/מבחן, וזה הפך את כל הסיפור למופרך במיוחד - העולם כולו הרוס ועדיין יש למישהו משאבים לבנות משהו עצום כזה? לא חשוב מהי הבעיה שצריך לפתור עדיין אף מדען לא יחשוב ששווה לבנות משהו כזה כדי לפתור את הבעיה, תמיד יהיו שיטות עבודה זולות יותר, מהירות יותר והגיוניות יותר. כיום האנושות צריכה למצוא חיסון לקורונה, זה לא יתחיל בכך שמישהו יבנה עיר צפה באמצע האוקיינוס או על הירח. אז כן, לבנות סתם מעבדת מחקר זה משעמם ואי אפשר לכתוב על זה ספר לנוער, עדיין עם רמת מופרכות כזאת לא ניסיתי בכלל למצוא את הספר. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
ועכשיו להגהה.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
ועכשיו להגהה.
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
